אני רוצה לספר לכן עוד סיפר משפחתי

זה סתם מוכיח בפעם נוספת הרבה דברים בהקשר המשפחה וגם גיל...
כשהייתי בבית חולים בעלי גילה באיזה מקום עגלה מתצוגה באחלה מחיר, למרות שיש לנו עגלה בבית שקנינו מיד שניה. אחרי שהוא פירק והרכיב אותה כמה פעמים (יסודי הבחורציק!) הא התלהב, וזה אומר רק דבר אחד - שהיא שווה, כי בעלולקי זבל לא יקנה (וגם אותי לימד שלא)
הסתבר שבעל החנות מכיר את חמתי, שהלכה יחד עם בעלי ואפילו סבתא (חמתה) לשם, הורידו את הבחור שם לרצפה יחד עם המחיר ודווקא הסבתא (שעכשיו היא סבתא רבה בפעם השניה) החליטה לקנות אותה כמתנה ללידה. יופי, אחלה ובאמת תודה כי העגלה מדהימה באמת ומקלה על החיים ממש, אני מודה


ועכשיו מתחיל הסיפור : אתמול פגשנו את סבתא, אני בפעם הראשונה מאז הלידה בעצם. היא אפילו לא אמרה לי שלום ולא התייחסה כלל, רק לתינוקת. הפתיע אותי קצת אבל יאללה, שטויות.
אחרי זה בעלי סיפר שבעצם המתנה הזו היא לא רק ללידה אלא גם ליומולדת של שנינו (

) כי סבתא הכינה סכום מסוים אבל כל העגלה ומיטה ומה שהם עוד קנו שם עלו יותר אז היא כללה בזה את המתנות שלנו (שוב

)
טוב, לא חשוב הסבתא עם החישובים שלה וזה.... אבל מה הסתבר - שהגברת נעלבה ממני שלא אמרתי לה תודה באופן אישי ולא ליקקתי לה קצת, כמו שהיא אוהבת, על המתנה, ובזה הייצה הסיבה שהיא לא התייחסה אליי... מדהים, אה? יאללה איתך, בעלי הודה לך בשם הצוות והנהלה, מה עוד את רוצה??? לא ראיתי אותה מאז האשפוז ולא בדיוק יצא לי לדבר איתה אם כבר, אני לא ממש קשר עם העולם החיצון כרגע....
אז עכשיו נחשו איפה אני? אצלה! בעלי מסדר משהו בבית אז הוא הוציא אותנו אליה.
והיא עושה לי פרצופים. מחכה שאגיד לה גם אני תודה מקרב לב.
באמת, אבל באמת אין לי כוחות לזה, בחיאט....

חשבתי תמיד שהנתינה היא ללא תנאי....
אין לי בעיה להגיד לה תודה כמובן, שלא תחשבו שאני כזאת חרא, אבל זה כל-כך משפיל!!! בגלל זה לא רציתי מתנות וטובות ושטויות כי זה מה שידרשו מאיתנו בסוף : ליקוקי אגו.
לא ביקשתי את זה, לא ציפיתי לקבל וגם לא רציתי למען האמת. כי אני יודעת לאן זה מוביל....
כמו שכתב פעם דאנטה ״בכוונות טובות מרוצפת הדרך לגיהנום״.
זהו, שפכתי.....

••• לחיות בידיעה שמישהו זקוק לך - זה האושר הכי גדול בעולם....•••
