הרהור... ובעקבותיו סקר - הריון ולידה

שלוש שנים

אולי הרבה בנות לא יסכימו איתי ובסופו של דבר זה מאוד אינדיבידואלי, אבל לדעתי הפרש קטן זה קשה.
בתור אמא לתאומים אני יכולה להגיד לך שאני פשוט נקרעת לפעמים וכן, יש יתרונות אבל גם המון, המון חסרונות.
אני לא יוצאת איתם הרבה מהבית לבד, כי זה קשה לי, גם פיזית וגם לוגיסטית. שניהם רוצים ידיים בו זמנית, ומה לעשות, כבד לי להרים 24 קילו (חמסה, חמסה שיהיו בריאים).
ועוד משהו, רק שלא יסקלו אותי פה באבנים, אבל לדעתי להביא ילדים בהפרש קטן זה די לעשות עוול לילד הגדול. לדעתי תינוק בן שנה, עדיין כ"כ קטן וכ"כ זקוק לחום, חיבוקים ואהבה. וזה לא הזמן שלו להתחשב בזה שיש אח שצריך כרגע את אמא יותר.
זאת דעתי בלבד, נא לא להתנפל עליי.
לדעתי הפרש אידיאלי הור 3 שנים. במקרה שלי זה לא יהיה פחות מארבע, אולי אפילו יותר!

מתי שסבבה לאמא

אצלי ואצל אחותי הפרש של 4 שנים בלי שבוע.
אצל בעלי ואחיו הפרש של 4 שנים בלי 3 יום.
אז אני חושבת שאלך לכיון הזה:)
אולי 3-3.5 מינימום
לא לפני
לא מוכנה כספית.
נפשית כבר מוכנה
וגם פיזית
רק כספית-בעייתי לי.ולדעתי אם לא הייתה הבעיה הכספית הייתי כבר אחת מהחסויות:)

דברו איתי בפייסבוק

גם הבובה שלי גדלה כ"כ מהר 555
ומצאתי את עצמי חושבת על זה, אני בעד הפרשים קטנים אבל זה נורא קשה לאמא ..
בסוף נכנסתי להריון לא מתוכנן ככה שבין הילדים שלי יהיה הפרש של שנה +

אני חושבת ששנתיים גג 3 זה סבבה לגמרי אחרי ( כמוני) זה כבר קצת קשה עד שנגמלים מחיתולים וממטרנה והנקה ומתחילים לישון בלילה.. עוד פעם לחזור לזה ומה גם שספק שהם יהיו חברים טובים..

אצלי זה מורכב... באופן אידאלי (כלכלית וזמן) הייתי רוצה עוד אחד/ת כשבר תהיה בת 3.

אבל - אני אהיה באמצע לימודים, ולא ברור מתי, אם בכלל, כדאי לתקוע חופשת לידה באמצע.
בין שנה ראשונה לשנייה בלימודים יש 4 חודשים חופש! זה מושלם לחופשת לידה, אבל זה אומר להיכנס להריון בעוד פחות מחודשיים ואין לנו כסף לזה (לשלם פעמיים על גן פרטי!). חוץ מזה שזה קצת צפוף לי עם בר ומלחיץ אותי לחשוב על עוד תינוק.

אני לא אוהבת הפרשים קטנים , לפחות לא אצלי..
לדעתי מינימום 3-4 שנים

אני בעד מה שמתאים לך !

יש אימאות שמצליחות להסתדר עם הפרשים קטנים ויש ההפך
אני אישית בעזרת ה׳ מתכוונת לעשות הפרשים
של שנה - שנתיים
תחשבי שהילדה בת 3 חוד׳
בואי נאמר תתחילי לפעול עכשיו
בממוצע 3 חודשים ניסיונות
ועוד 9 חודשים כלומר הילדה תהיה בת
שנה ושלושה חודשים מינימום
אז אם בא לך להנות ממנה יותר ובשלווה תמתיני עוד
חצי שנה ואז שנתיים זה סביר לגמרי ...

אחרי שעברתי הריון כושל ואחריו טיפולי ivf
לא ממתינה יותר מידי זמן


[url=http://www.tickerheaven.com/tickers2/]

אני בין הצירים כבר התחלתי לדבר עם בעלי על עוד אחד.ולא.... לא היתי מסוממת. חחח

בין אחי וביני שנה וחצי ואמנם זה היה מאד קשה לאמא שלי בהתחלה אבל אח"כ אנחנו הינו צמודים אחד לשני ובעצם עד היום - אבל זה תלוי לא רק בהפרש גילאים אלא גם בחינוך בבית ובאופי הילדים.

הקיצר אני אוהבת צמוד

האמת, אני בחודש חמישי וכבר מפנטזת על ההריון הבא כשקינדרון יהיה בן חצי שנה אבל כמובן שקל לתכנן כשעוד אין אפילו ילד אחד... נראה לי שאני פשוט מרגישה שכאילו ״בזבזתי זמן״ ואני רוצה לפצות על הזמן שאבד

ויקי למה את מפחדת שיסקלו אותך?
יש הרבה שחושבות בדיוק כמוך וכל אחת ודעתה היא.
כן גם אני חושבת שלעשות במרווחים צמודים זה סוג של עוול לילד.
אני חושבת שלכל דבר הזמן והרגע שלו. גם ככה קשה לילד הבכור שפתאום מגיע עוד זאטוט ולוקח ממנו חלק מתשומת הלב - אז לפחות לתת לו שנתיים שלוש של מקסימום תשומת לב לפני שמביאים עוד אח.
אני יודעת שאני מבחינתי מיציתי את המקסימום עם להב

מרווח של 3 שנים הוא האידאלי בעיניי

אממממ

תלוי בכח ברצון ויכולות של האמא
אין לי תשובה חד משמעית

בתור אחות תאומה אני יכולה להגיד לך שמרוווח קטן בעיני הוא הכי טוב בין הילדים הראשונים
הם יגדלו ביחד יעשו הכל ביחד יהיו החברים הכי טובים - ואני רואה את זה על אחיינים שלי שאחת בת 5 ואחד בן 4 והם החברים הכי טובים שומרים אחד על השני וזה כיף

בעיני שיש מרחווים גדולים אני מדברת על 5-6 שנים הפרש אין כ"כ קשר בין האחים

זאת דעתי בכל אופן

אני בעד מרווחים קטנים שנה עד שנתיים
אבל זה תלוי באמא וגם הגיל של האמא, אם התחלת להביא ילדים בגיל מאוחר אז זה בעייתי לחכות הרבה זמן והכי כיף להיות אמא כמה שיותר צעירה
     

ההפרש ביני ובין אחותי הוא 5 וחצי שנים
הפרש ענק!!!!!!!!!!!!

פעם זה היה ממש קשה, אבל היום אנחנו החברות הכי טובות בעולם

אני רוצה בע"ה הפרשים של שנתיים +

רציתי גג הפרש 3.5-4 שנים וככה יצא
לא הייתי יכולה לחשוב על עוד ילד לפני זה

אין פה חוקים, הכל תלוי במה שאתם רוצים! ולפי דעתי גם קשור למספר הילד אם הוא השני או השלישי וכו'!
מנסיון אישי, אחרי שילדתי את ליאל כל כך רציתי עוד אחד, ואחרי שמונה חודשים החלטנו להביא עוד אחד, היה הפרש של שנה וחצי בדיוק, אחרי שילדתי את יונתן לא רציתי כלום, כבר חשבתי להשאר רק ים שתיים, היה לי מאוד קשה בעיקר כי חשבתי שאיך עשיתי את זה לילדה הקטנה שלי והיא לא מקבלת את ה100% צומי ממני!!!! אז ההפרש בין יונתן לנווה הוא שלוש שנים ותשעה חודשים

כשתהילה הייה בת חודש רציתי עוד
אבל אחרי כמה חודשים ויתרתי על הרעיון חחח
ההפרש שלנו הוא ארבע וחצי שנים
בפעם הבאה אני רוצה הפרש של שנתיים וחצי
[/center]

מסכימה עם יסמין בכל מילה..
לא אוהבת הפרשים גדולים בין אחים..
במיוחד שהבכור בן 4 ואז מביאים לו אח קטן, הילד מקנא ונהיה רכושני..
זה לא כמו תינוק בן שנה וחצי שיש אח קטן אז הוא לא כ״כ מבין...
לגיסתי יש 2 בנים בהפרש של שנה וקצת..
ואיך הם חברים טובים ומשחקים ביחד.
לעומת גיסי שיש לו 2 ילדים במרווח של 3 שנים ואיך הגדול מקנא בקטן !

סיון, ידעתי שאת תביני אותי!

אני עונה לך דווקא לא מצד האימהי שכן אני עוד לא שם אלא בתור האחות הקטנה.
יש לי שני אחים שההפרש בינם שנה וחודשיים הם חברים מאוד טובים (אם כי בתור ילדים היו רבים המוןןןןןןן!)
ואילו אני בהפרש של חמש ושש שנים מהם תמיד הרגשתי קצת בחוץ.
עליי לציין הייתה אמורה להיות לי אחות מבוגרת ממני בשנה אבל היא נפטרה בלידה
ואחרי זה אמא שלי הביאה אותי ואז החליטה לסגור את הבאסטה.
אין לי ספק שאח/ות בני גילי היו משנים את התמונה עבורי.
אז אולי עדיף הפרש של 1-2 על הפרשים גדולים יותר מכיוון שהחיבור בין הילדים אח"כ הוא יותר קל.

בהתחשב בגילי המופלג...

אני חושבת שנתיים - שנתיים וחצי הבדל בינהם זה סבבה .

לדעתי גם המרווח האידאלי הוא שנתיים שלוש אבל לפעמים זה לא רק עניין של רצון אלא שעון ביולוגי...

אז העניין הוא שממש בא לי לעשות מרווחים קטנים
גם כי אני חושבת שלילדים זה טוב
וגם כי בא לי להיות אמא צעירה לכל הילדים שלי...

אבל היום בבוקר שכבנו במיטה, עמית ואני, וליטפתי אותה שעה! והיא כולה נהנתה ממני ואני ממנה...
וחשבתי איך אוכל להמשיך לעשות את זה עם עוד ילד
או...
איך אוכל להתפנות ככה לילד נוסף עם עמיתי

איך בכלל אפשר לאהוב יותר מילד אחד???????

ויקי ברור שאני אבין אותך

יש לי שני בנים בהפרש של שנתיים (הקטן בן שנה ו-8 חודשים).
לדעתי כל משפחה ומה שמתאים לה.
יש המון שיקולים : בשלות נפשית לשניים, מצב כלכלי וכו׳
לגבי נושא הקנאה אני יכולה לומר שאצלי אין קנאה בין האחים, אין מכות,אין בכי הם מאוד קשורים זה לזה. יש פה ושם ריבים (אם אפשר לקרוא לזה כך) שאחד משחק בצעצוע והשני רוצה את אותו צעצוע ספציפי אבל אין איזושהיא הבעת קנאה להפך

הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }

מאד מאד מאד אישי ותלוי מצב נפשי/ פיזי/ כלכלי.

לא יעזור לך אם יגידו לך את דעתן, כי זה לא ישנה לגבייך..

סתם תוכלי לראות מה הבנות חושבות,

ואם זו היתה המטרה, אז אגלה לך שבעיני 3 שנים זה המרווח האידאלי...

בהצלחה

נראה לי שזה מאוד אינדיבידואלי
כל אחת ואיך שהיא מרגישה
יש אחת שמרגישה נכון אחרי 3 חודשים והשניה אחרי 3 שנים
אם את מוכנה מכל הבחינות אז למה לא ?
בהצלחה

תמיד אמרתי שאעשה שניים אחד אחרי השני!
ואז אחכה כמה שנים ...
ועוד שניים!!

היום ... כבר לא יודעת.
אני חושבת שכל זוג ומה שמתאים לו מבחינת מצב כלכלי, סבלנות, עבודה..... וכו'.

________________

ברור לי שזה סובייקטיבי
פשוט מעניינות אותי דעותיהן של הבנות

טוב, אתן מבינות שאני לא פונקציה בשאלה פה.
אני רוצה משפחה גדולה ושאלוקים יתן לי כח לגדל אותה.
בינתיים עוד לא מנעתי אפילו פעם אחת.
אחרי הלידה הזו? נראה....

מירי, אמא לשלושה מדהימים!!!