ואוו כאילו אני כתבתי את זה.
חרדות בלי סוף בדיוק כמוך ויש לי לעבור עוד חצי , אותן מילים.
חייבים להתעשת זה לא עסק ככה כל היום להתעסק במחשבות טורדניות.
הכל מפחיד בחיים גם לעבור את הכביש במעבר חצייה.
אז בואי נחליף את המחשבות הללו בדברים טובים שיקרו בעתיד , ונחכה בסבלנות ובאושר לזעטוט/זעטוטה.
ולגביי בעלך אני ממש מבינה אותםך , כשבעלי היה חולה אמא שלי שלחה אותו להורים שלו והוא היה חסר אפילו עם זה היה ליומיים.
אז קבלי




, שירגיש טוב במהרה.