היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
תקופה שבה הוא דאג שאני אנוח, שאני אוכל, שאני אשתה, שאני אצא להתאוורר עם חברות באמצע היום מהפגייה, שאני אשן טוב בלילה, שלי יהיה טוב, שאני אהיה מאושרת... אני , אני, אני ואני... בלי לחשוב על עצמו אפילו לא לדקה. זה כל מה שהיה (ועדיין יש) לו בראש
כל פעם שהוא מוותר על משהו שמאד חשוב לו, וקשה לו, כדי שלי יהיה טוב... כל פעם זה מרגש מחדש
ובאו נאמר שבשנתיים של הנישואיין בנתיים לא ערך לי איזשהו ריגוש מיוחד כמו מתנה גרנדיוזית וכדומה...
מה שכן, ריגש אותי לפני כשבוע כשהודיע ל בהפתעה שנירשם למקום לימודים שמאד רציתי שיהיה בו והוא לא רצה, אבל חשב על זה, עבד על זה- והתקבל!
כולנו הילדים של אבא בשמים
כשגילינו שאנחנו בהריון עם תמרי
הצעת הנישואים. זה היה כ"כ מושקע ומרגש. הוא ידע שאני רוצה שזה יהיה מיוחד וכ"כ טרח.
הדבר הכי מרגש שבעלי עשה בשבילי ושאני בחיים לא אשכח לו זה יום הלידה והכמה חודשים שבאו אחריה.. הוא היה איתי בלידה , עזר לי, תמך בי, חיזק אותי ונלחם בשבילי.. ואחרי שיצאתי מהניתוח הוא פשוט עשה הכככללל! לא יכלתי להתקלח, אז הוא הכניס אותי להתקלח (!!!!!!!!) ישב איתי שם שיכנע אותי לקום מהמיטה כל פעם ולשטוף את הצלקת של הניתוח כשממש לא היה לי חשק וכוח לכלום, הכריח אותי לאכול, ממש טיפל בי.. בחודשים הבאים לא נתן לי לעשות כלום עם הילד כי הוא ידע כמה שכואב לי, היה קם אליו בלילות, מטפל בו בימים.. כשהתחלתי "להתדרדר" ולהכנס לדכאון הוא היה שם ועשה כל שביכולותו כדי שאני לא אפול לשם.. ממש החזיק אותי בחיים בדרכים שקשה לי להאמין שמישהו היה תומך אי פעם
וואו אחרי כמעט 11 שנות נישואין יש המון קטעים... הראשון זה ביומולדת 20 היה לי יום ממש חרא אבל ממש חרא.... והיא בערב עשה לי מסיבת הפתעה. גם ביומולדת 30 עשה לי מסיבת הפתעה. כשגיליתי על ההריון עם פוסטי אנחנו הינו ממש בריב כאסח כמה ימים. ואני עשיתי פיפי על מקל והנחתי לו את המקל על השולחן, כשהוא חזר מהעבודה הוא נכנס לחדר משחקים - שם ישבתי עם הילדודים ועם פרוף שוק שאל מה זה אומר? ואני פרצתי בבכי אז הוא חיבק אותי חזק חזק.... לא יודעת למה אבל זה מאד ריגש אותו.
וואוו קשה לי לבחור אחד ...
לא יודעת מה הכי מרגש.. אבל מעריכה המון דברים קטנים-ופחות קטנים- שפשוט עשו לי טוב.
יש המון יש אחד גדול, שאולי לחלק יראה מגוחך אבל הוא היה שם בשבילי כשהחתולה שלי שגדלה איתי 11 שנים מתה. זה היה קצת אחרי שהתחלנו לצאת, לחתולה היו גרורות סרטן (לא היתה מעוקרת