סיפרתי לכן כבר על המצב של בעלי, שאני מרגישה לבד בגלל המשמרות שהוא עובד, וכי כבר לא יוצא לנו כלכך לדבר כמו פעם.. ממש התרחקנו..
חשבתי שזה מצב שיעבור, והינה עכשיו הבנתי למה הוא לחוץ, כל היום במחשבות, ולמה גם הוא בוחר ומתאים לו לעבוד משמרות לילה.
הוא פוחד.. פוחד שאוליי מיהרנו עם הילד(אנחנו גרים יחד 4 שנים והתחתנו באוקטובר 2011), שאוליי הוא לא ירצה אותו, שלא תיהיה לו סבלנות אליו,וההתחייבות אליו, שהוא לא בנוי להיות אבא עכשיו, שזה מלחיץ אותו, שזה לא היה הזמן הנכון להביא ילד..
הוא ממש בהתלבטויות קשות על חייו.. מה יהיה הלאה, והוא מתחרפן מזה.
חשוב לי לציין כי כל הבדיקות הראשונות, הוא ממש התלהב.. והלך איתי להכל, וממש ראו עליו שהוא מתרגש בבדיקה האחרונה של הערכת משקל ,הוא הגיע אחרי משמרת לילה שוב, ופשוט וויתר.. לא היה לו כח ללכת. ממש נפגעתי!! מה אתה לא רוצה לראות את הילד שלך??.. וככול שבאמת אני מתקרבת ליום הגדול. הוא מתחרפן יותר ויותר...
פעם הוא היה מנשק לי את הבטן, מדבר אליו... ועכשיו כלום..
הוא אמר לי שהוא דיבר עם אחיו הגדול , ועם עוד חבר, שאמרו לו שזאת "כאפה" שאתה בחיים לא תיהיה מוכן לה עד שהוא יגיע בעזרת ה'..
אנחנו רבים מלא על הנושא ועל הריחוק בנינו..
אני כבר לא יודעת מה לעשות ומה לחשוב..
השבוע הוא ביקש לעבוד בוקר ויהי מה.. בכדי לנסות ולפתור את הבעיות שלנו..
חשוב לי לציין שאין בנינו מגע פיזי.. וכי מתחילת ההריון גם לא שכבנו.. בהתחלה כי פחדנו מאוד.. ואח"כ כי פשוט התרחקנו עם כל המשמרות לילה שלו..
אני פשוט מאבדת את שפיותי.. לא יודעת מה לעשות.
האם אני רוצה בעל כזה שלא מוכן לילדים ?! שנלחץ במקום להיות מאושר עד הגג?
הוא אומר לי שיכול להיות שברגע שאלד הוא יקבל את ה"כאפה" שלו והכל ירגע.. אבל גם יכול להיות שלא.. ואני, אני לא אוהבת להיות תלויה באויר.. לחכות לו.. שהוא יחליט.. מה איתי? אני באמת מבולבלת..
קרה למישהי שבעלה היה ממש לחוץ לפני הלידה והיו קרעים בקשר ומתחים מכל העיניין? איך אפשר לשפר את המצב?
בנתיים קבעתי לנו ללכת למופע סטנד אפ בשבת.. טיפה לצאת משיגרה.. אני באמת משתדלת.
יש לי ממש מועקה בלב, אני לא מספרת את זה לאף אחד, ואף פעם לא דיברתי על זה. אבל זהו..אין לי יותר מקום להכיל את הנושא הכאוב הזה.. גם אין לי כלכך חברות לשתף.. חברות שיבינו ויתנו עצה טובה..
אתן האוזן הקשבת שלי..
תודה למי שקראה עד פה..,
ליאנה