סקר - מה עשיתן ביום הראשון? - הריון ולידה

לא הרבה

חזרנו הביתה לבד.. רצינו את השעה- שעתיים שקט שלנו לפני שכולם מגיעים.

קצת סידרנו, קצת בהינו בקטן

נטשה

איך שנכנסתי בדלת רצתי לשאוב (גודש...גודש..)
חמתי באה לראות את הילד...הייתה איזה שעה, גם אמא שלי הייתה,
שמו לו כובע כזה צרפתי ועשו כמה תמונות. התלהבו ממנו. אמרו משהו חסר טאקט בעליל של העליל.
הלכו הביתה,
ואז אני ובעלי בטח אכלנו
התקלחנו
ראינו טלויזיה
הלכנו לישון
סתם כזה ברגיל

אה ואיפהשהו שם בין לבין בעלי הוציא את הכלב

אני למען האמת לא זוכרת

אחרי לידה של נתנאל... תשאלי אותי מה עשיתי בחודש הראשון, אני לא זוכרת, הכל מעורפל מאוד! אבל יש לי זיכרון מיום הראשון כשהחלפנו לי חיטול והוא עשה עלינו פיפי בקשת :-)
אה, בלילה הראשון לא כיביתי אור בחדר שלו כי כל הזמן נכנסתי לחדר לבדוק שהוא שם והוא נושם... מה אני אעשה, ילד הראשון...
עם ניקול, חזרנו הביתהשמנו אותה במיטה שכבר היתה מוכנה, אכלתי, נחתי קצת ואז נתנאל הגיעה, משם שיגרה רגילה

עצרנו בדרך לקחת סושי, הגענו, הנחנו את "הסחורה"

הגענו לבית מסודר מאורגן ומצוחצח (כפרה על בעלולוני שדאג להכל)
הילד רוב היום ישן.. אז כשהוא ישן ישבתי במרפסת, שתיתי נס ועישנתי בניסיון נואש לעקל מה הולך פה ולאן נכנסתי חחחח..
מאוד מעורפל לי מה היה באותו יום כאילו מישהי בא וקישקש לי על היום הזה..
זכור לי רק שלקחתי סטרואידים והוא קם רעב ומן הסתם לא יכלתי להניק אז אני ממש זוכרת את ההכנה של הבקבוק הראשון בבית...חחח

אצל להב אני לא אשכח בחיים: בעלי התעקש ללכת מהבית חולים ישר לאמא שלו שבטוח הכינה לנו צהריים. ואני סירבתי כי אצלנו במשפחה נהוג שכשתינוק יוצא מבית חולים זה קודם כל לבית שלו.
חוץ מזה שבדיוק יום לפני הלידה עברנו דירה אז הקרטונים עוד היו ארוזים והבית עוד לא נוקה - ובזמן שהייתי בבית חולים גיסות שלי הביאו מנקים שניקו (עלק) ואז בעלי ואמא שלי פירקו את כלללללל הקרטונים וסידרו את הבית קומפלט לחזרתנו וגם ניקו שוב כי כמו שכתבתי מנקים עלק. שתבינו שאפילו מוצרי המזון שלנו היו עדיין במקרר של חמתי כשיצאנו הביתה.
בסוף יצאנו הביתתה הלכנו לשעה ואז באמת הלכנו לחמתי כי חייבים לאכול.
אז הגענו אליה גיסות שלי הגיעו יושבים יושבים שעה שעתיים ושוב הגיעה שעת שאיבה ובסוף בעלי אמר לחמתי יאללה אמא מה עם אוכל והיא אמרה מאיפה אני אביא לא הכנתי כלום.
בעלי כמעט נחנק ולי צמחו קרניים מעצבים (וגם לאמא שלי)
אז חמתי אילתרה ל9 אנשים פירה מ5 תפוחי אדמה סלט ירקות ו6 שניצל תירס (מחבילה שלי שהיתה אצלה במקרר כאמור).
מזל שהיה קטשופ חחחחחחחח.

לגבי נועם- זה היה בדיוק יום האהבה ציפיתי להגיע הביתה לזר פרחים (כי לבית חולים כמו אצל להב לא קיבלתי כלום) - אז הגעתי הביתה לסדום ועמורה בלגן מוחלט (וזה אחרי שערב קודם אמא שלי היתה אצלנו ודאגה לסדר את הבית) כיור מלא כלים והרבה עצבים שבעלי לא השכיר עריסה..
אחר כך ההורים שלי הלכו לקנות לנו עגלה במתנה
אבל תכלס זה אחרת לחזור עם תינוק ראשון לבין לחזור עם תינוק שני - חזרתי ישר לשגרה כביסות בית ילדה - היתה לי ברוך השם התאקלמות מאוד קלה ומהירה

איזה יום אני לא אשכח....

באנו הבייתה שלושתינו
בעלי הרכיב את העריסה והנחנו בתוכה את האוצר....

אני ישבתי קצת בהלם ונרגשת נורא

ואחר צהריים חברה באה באה אליי וזרקה עליי מלא סוכריות...

בכיתי
בכיתי
עוד קצת בכיתי
חמותי השגיחה עליו כשישנתי
קמתי
בכיתי קצת שוב
ואז התאוששתי
והתחלתי לעבוד על אוטומט

באנו הביתה וקצת אחרי אמא שלי, סבא וסבתא שלי הגיעו לבקר
אמא הכינה ארוחה זריזה כדי שאני אוכל למרות שלא היה לי תיאבון כל כך
אחרי זה באו אלינו גיסי, גיסתי והאחיין המתוק שרק חזרו מחו"ל יום לפני

סקר חמוד
בלידה של רז אני הכי לא זוכרת

סקר חמוד.
אצל עדן חזרנו הביתה ביום שבת, ההורים שלי הגיעו ואחרי כמה זמן גם חמי וחמתי והגיסים שלי עם ארוחת צהריים קומפלט. אחרי כמה זמן ההורים שלי הלכו ואנחנו ישבנו לאכול.
אצל אגם אני הייתי מאוד תשושה אז בעלי הכין אוכל, ניקה וסידר את הבית וטיפל בשתי הבנות כדי שאני אוכל לנוח כמה שאפשר.
בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

באהבה, ליאת.

אחלה של סקר....

עם אורי חזרתי הביתה, אמצע דצמבר,
איך שנכנסתי (צולעת אחרי קיסרי) ישר זרקתי הכל ויצאתי לטיול בשכונה.
אווווויייייר

עם אמילי איך שחזרתי הביתה, נטשתי את התינוקת בבית עם אבא שלה ורצתי לגן של אוריקי לאסוף אותו...

בכיתי.............

תודה בנות על התגובות , וואו איזה סיפורים!
מה שאני מתכננת לעשות זה לצלם את הקטנצ'יק , או שבעלי יצלם ויש סיכוי די גבוה שאני לא אפסיק לבהות בו :-)

חזרתי לאמא שלי
ישר לביקורים!!!! אבל אנשים קרובים שחיכו לבואנו !
ומיד אחרי זה לסופרפארם לקניית טיטולים ששכחנו .

הלכנו לסופר פראם כי שכחנו ליקנות אלכוהל לטבור

לא הבנתי באיזה עולם אני...
בכיתי מלא... הנקתי, בכיתי שוב...
בעלי זרק אותי מהבית לנשום אויר עם אמילי בעגלה...
ישבתי בחוץ ובכיתי...

אני אכולת קנאה שיש בנות שישר התחברו, אהבו את הבייביז.
לי לקח לא מעט זמן

חזרתי הביתה והמשפחה שלי (ההורים שלי והאחיות שלי) חיכו חי עם חבילות של מוצרים
לא הספקנו לקנות כלום לפני כי הייתי עסוקה במבחנים עד יום הלידה!!!
כל הלידה הייתי טרודה שהבית מזוהם ולכן ציפתה לי הפתעה נעימה שאמא שלי ואחותי
ניקו וקירצפו לי את הבית באקונומיקה...
אחרי שחזרנו הביתה הבנו שאין כלום לאכול...
אז השארנו את ההורים שלי בייביסיטר ויצאנו לאכול המבורגר לשעתיים
כמובן השארתי מנה שאובה

אני הלכתי עם אוראלי לאמא שלי
שמנו אותו באמבטיה של העגלה - וכל הזמן בהיתי בו
אחרי איזה שעה באו האחים והאחיות שלי ולאט לאט חברות וקרובי משפחה