סקר - חמתי ואני - הריון ולידה

היחסים לא השתנו
חמותי מתחילה לבעבע והופכת לשלולית ברגע שהיא רואה את אורי.
אז אני "מנצלת" את זה, ויש לבן שלי סתבא שאם הוא ייתן פקודה תעשה סאלטות באוויר. והרווח כולו של הבן שלי!

אני וחמותי תמיד היינו בסדר - לא החברות הכי טובות אבל לא אויבות
אוראלי שלי הוא הנכד הראשון שלה והיחסים הפכו להיות יותר טובים מאז שהוא נולד

אין הבדל

ב"ה טפו טפו טפו כמו מקודם

אצלי זה היה נדנדה
לפני הלידה יחסים מצויינים
במהלך ההיריון קצת פחות בסדר אבל זה בגלל שהיא קצת ״איבדה את זה״ וטימטמה לי את השכל
והתחילה להתערב לי בחיים.
אחרי הלידה לא רציתי לראות אותה בכלל (אני מאשימה את ההורמונים הייתי נבלה אמיתית אחרי הלידה)
ועכשיו אני מנסה לשקם את היחס שלי כלפיה כי היא באמת משתדלת לעזור ולא להתערב יותר מדי
למרות שמדי פעם היא מסוגלת לעלות לי על כל העצבים אבל ככה זה אצל כולם נראה לי.
מה שכן היא למדה כשהיא עולה לי על הסעיף אז יש לזה תוצאות ....אז אנחנו מתנהלות בשלום

אבל באמת שאני אוהבת אותה היא אישה טובה בסך הכל...
נראה לי הן פשוט חושבות שאנחנו צריכות לגדל את שלנו כמו שהן גידלו את הבעלים שלנו וזה קצת שונה היום...

היחסים שלנו היו מעולים לפני הלידה!!!
אהבתי אותה והיא אהבה אותי!
מאז הלידה המצב השתנה.. ו90% מזה זה כי אני גרה ביחידה בבית שלה!

ואגב חוץ מהיחס שלה אליי ולאופן שאני מגדלת את הבן שלי היא אישה מאוד טובה שאוהבת לעזור וכו'..

אין לי שום יחסים עם חמתי... כמה שזה נשמע מוזר... פשוט אין לי.

אני רואה אותה פעם בשבוע ביום שישי בצהריים. מעבר לזה אין לנו קשר בכלל.

היא אישה שעובדת כל היום כל יום ובקושי נמצאת בבית. היא אישה טובה ולא מתערבת בכלל בכלום. לא אכפת לה ולא מעניין אותה.

אצלי היחסים אף פעם לא ברורים

חמתי עוזרת לי עם הבנים פעמיים בשבוע. מוציאה אותם מהגן ומבית הספר ונותנת להם לאכול ומחכה שאני אבוא הביתה מהעבודה.
על זה באמת שאני אומרת תודה רבה.

הבעיה שהיא אף פעם לא עושה את זה מרצון טוב. ההרגשה היא תמיד שהיא עוזרת כי אין ברירה. בכל הזדמנות שיש לה היא מבטלת ולא מגיעה. זה לא מרוע, היא פשוט כזו קצת עצלנית.

בנוסף לעצלנות, היא גם מאוד צבועה. היא יכולה לנשק ולחבק אותי ואחרי שנייה לרכל עלי וללכלך.

אני יודעת שהיא לא אוהבת אותי, אבל אני אף פעם לא אדע למה. היא פשוט מאוד צבועה איתי. ותמיד היה כך. גם לפני שהבנים נולדו.

כל עוד אני מקבלת ממנה את העזרה שאני צריכה ולילדים טוב איתה, אני סותמת.

כשאני ובעלי רק יצאנו היחסים היו בסדר פחות או יותר
קצת לפני החתונה היא התחילה להרשות לעצמה יותר מדי
ולהתערב ביותר מדי דברים
ולהציע לבעלי לחשוב פעמיים אם להתחתן איתי

אני וחמתי תמיד היינו ביחסים מצויינים..
היא ממש מדברת אליי כאל הבת שלה ( אין לה למי להפתח כלכך - יש לה 4 בנים)
לפני הלידה ואחרי הלידה, אותו דבר..

אבל אני לוקחת בחשבון שזה בגלל שאני רואה אותה פעם ב3 שבועות לערך, ומדברות בפלאפון פעם/פעמייפ בשבוע

איזהה הזוי אני רואה את חמתי כמעט בכל יום היא עוזרת לי המון ובגלל שאני בקושי רואה את ההורים שלי היא מעין אמא שנייה שלי ב"ה אנחנו באמת מסתדרות נכון שלפעמים יש תקלים אבל המצב באמת מעולה..

בגדול אנחנו בסדר והיא אוהבת אותי ואת הבנות בכלל מטורפת עליהן אבל יש לה קטעים שבא לי להרוג אותה
מהלידה הרבה יותר מפריע לי הערות שלה היא יכולה להתווכח איתי על דברים לגבי הבנות או אם אמרתי לה לא לתת משהו לבנות אז היא עושה מהן כאלה מסכנות.

אחרי הלידה לא רציתי שתבוא והיא התעקשה לבוא ואני הייתי אחרי ניתוח ולא רציתי כלום ולא רציתי לראות אף אחד אבל היא החליטה ובאה.

חמתי ואני מאז ומעולם היינו ביחסים מצוינים !
גרתי אצלה לפני כמה שנים כשהייתי בלימודים והיא תמכה בי מאוד!
הבעיה אצלנו היא האחים של בעלי שעשו עלינו חרם
והחליטו לנסות להזיק לנו בכל דרך אפשרית.
חמתי תמכה בנו ובי במיוחד, ואני חושבת שאני דואגת לה יותר מהילדים שלה.
כיום אנחנו שוב גרים אצלה, ולמרות שיש המון דברים שאני לא מקבלת בחינוך ילדים ובגישה ,
אנחנו עדיין שומרות על יחסים טובים ותקינים.

חמותי מדהימה, מקסימה, טובה ונהדרת- לא נראה לי שיש עוד חמה כזו לכלה, הלוואי ואני אצליח להיות כזו עם כלותיי. שבוע אחרי שהכרתי את בעלי עברתי לגור איתו אצל ההורים שלו- הם קיבלו אותי בהמון אהבה וחמותי אפילו עודדה אותי להיכנס להיריון במיידי. גרתי שם 11 חודשים עד הלידה ובזמן הזה פונקתי מצד ההורים של בעלי, אם זה בקנייה חופשית בסופר לכל מה שאני רוצה (על חשבונם), אם זה חידוש הארון שלי בכל היריון בכמות מאוד נכבדת של בגדי היריון חדשים ויפים, אם זה בעזרה בטיפול בילדים, במיוחד כשהייתי אמא צעירה והייתי צריכה תמיכה של הורים מנוסים, אם זה בבישולים של חמותי לילדים ולנו ועוד המון.
אנחנו מדברות חופשי על הכול (כמעט) ואני נוסעת לא פעם לשם עם הילדים בבוקר כשבעלי בעבודה.
הילדים מאוד אוהבים אותה- היא מפנקת אותם המון ומאפשרת להם כל שרוצים כשהם אצלה.
אני חושבת שאני גם בסדר ומחזירה יחס בהתאם, אם זה בעזרה בניקיון, עד ההפלה לפני חודש וחצי השתלדתי לנקות לפחות פעם בשבוע את הבית שלהם, בפסח הייתי אצל שמואל ושחם בסוף השמיני ואצל גליה אחרי לידה טריה וניקיתי את המטבח לפסח. ולצערי חמי נפטר לפני שנה בדיוק- הצעתי את הבית לשבעה- הייתי עם שמואל בן שנה וחצי, עם גליה בת שבעה חודשים ועם היריון בשליש השני עם שחם ועבדתי מאוד קשה במהלך אותו השבוע, אם זה בקניות שיצאתי לעשות עם היריון ושני תינוקות ואם זה ניקיון של הבית יסודי כל ערב במשך מספר שעות ואם זה בקבלה שוטפת של אורחים לשבעה וכל המשתמע מכך- כמעט והתמוטטתי מעייפות ובכל זאת הרגשתי צורך ומחוייבות לעשות זאת- חמותי מאוד מעריכה אותי על זה ומאז הקשר אפילו עוד יותר טוב. חמותי קוראת לבעלי בני ולי ביתי (בספרדית) היא אמרה שיש לה שתי בנות הבת שלה ואני (גיסתי לא זכתה לכינוי הזה).
בקצור- אין עוד טובה מחמותי!!!!

אצלנו היה חרא גם קודם אבל היה סביר
מהלידה איום ונורא
לא מזיז להם ולא מעניין אותם
לא רוצים לעזור בכלום
מנותקים לגמרי
בעלי פגוע מהם מאד