בדברים האלה, אני בעד להסתכל וללמוד מהטבע.
זה נכון שאנחנו בני אדם ולא חיות. אבל תינוק שנולד, לא שונה בהרבה מעוללים שניתן לראות בטבע (של קופים למשל), הדבר הזה מקבל משנה תוקף כשקוראים מחקרים שמצבעים חד משמעית על כך שיש לנו הרבה מן המשותף עם החיות (מרמת הדי.אן.איי ועד לרמת האינסטינקטים). אנחנו יצורים תבונתיים, אבל החינוך הוא מה שהופך אותנו לכאלה.
מה שאני רוצה להגיד, זה שבטבע אנחנו רואים שהתינוקות צמודים לאמם.
לפחות בשלבי ההתפתחות הראשונים.
יותר ויותר נשים משתמשות היום במנשאים, שממש מצמידים את הילד לאמא, והוא יכול לישון, לאכול, לעשות הכל כשהיא עם שתי ידיים פנויות לעיסוקיה.
מחקרים מראים גם שהמערכת החיסונית של התינוק מתפתחת כתוצאה ממגע עם העור של האם, שמפריש ויטמינים שחיוניים לחיזוק המערכת החיסונית שלו וששמיעה של דפיקות הלב של האם, מרגיעות את התינוק ומביאות את הלב שלו לקצב אופטימאלי.
יש מחקר מעניין במיוחד שקראתי על כך שבעולם המערבי נוטים להפריד את התינוק ישר מהאם אחרי הלידה (לחדר תינוקות) ובדיקות אקו לב שנעשו לתינוקות האלה בהשוואה לתינוקות שהיו צמוד לאם ישר אחרי הלידה, הראו שהתינוקות שהופרדו ממש סבלו מלחץ.
אם את רוצה להחזיק את הילד ורק פוחדת "לקלקל" אותו, לדעתי זה חשש לא מוצדק. נהפוך הוא. יהיו זמנים שבהם הילד מעצמו יבחר להתרחק. זה חלק מהגדילה והרצון שלהם לעצמאות (שמתחיל כבר בגיל מוקדם כמו שנה וחצי - שנתיים).
חשוב שהוא ירגיש שאת בסביבה שלו כל הזמן. שהוא יריח אותך. ירגיש דפיקות לב שלך. זה חיוני גם לבניית הרגשת הביטחון העצמי שלהם.
מכל מקום, שיהיה בהצלחה והמון נחת מהפיצפון
מחקר: הפרידה מהאם לאחר הלידה מלחיצה את התינוק