:) - הריון ולידה

היא שוכבת מכורבלת בזרועות של אמא שלה, חמים לה, נעים. היא נינוחה ורגועה. לפני רגע סיימה לינוק. היא עברה הרבה ביממה וחצי האחרונה... עברה מסביבה חמה, רטובה, מוגנת וחשוכה לסביבה מוארת, רועשת מלאה בגירויים שהיא לא מכירה. אנשים באים לראות אותה, להחזיק אותה, ללטף, לנשק, לעטוף בהמון אהבה אבל יש שניים קבועים שלא מתחלפים. אישה עייפה קצת חיוורת אבל לא מפסיקה לחייך וגבר צעיר, עדיין המום שנראה כאילו לא ישן כבר הרבה זמן. אלו ההורים שלה. היא כבר שמה לב שבכל פעם שלא נוח לה השניים האלה מיד מלטפים ומשפרים את ההרגשה. איזה כיף לה.
היא שמה לב שביממה וחצי בהם היא חיה קורה משהו. מוזר. כבר עשרות פעמים שהיה רעש מוזר מבחוץ ומיד כשהרעש הופיע אמא שלה גילגלה אותה למסדרון עם העריסה. אח״כ היו פיצוצים. והרבה! איזה רעש מוזר. מעניין מה קורה בחוץ. חגיגה?! לכבודה?!?!?!? אמא אומרת שיש ״זיקוקים״. כנראה מישהו ממש שמח שהיא באה לעולם.
אז כן, בקול תרועה, רעמים, ברקים וזיקוקים באה לעולם האחיינית החדשה והיפה שלי! 2.890 ק״ג של אושר ואהבה.
ולמרות שהיא נולדה בבית חולים שנמצא 5 דקות נסיעה ממני עדיין לא ראיתי אותה (אזעקות ארורות) וזה הורג אותי!!!! אז קוקולה יקרה שלי, אנחנו מאד שמחים שהצטרפת למשפחה שלנו!!! תהני מהזיקוקים שצה״ל ארגן לך.... אוהבת אותך ומתה לראות אותך!!!! מבטיחה שעוד קצת וימאס לך ממני