קודם כל לגבי אשתו של גיסך שתלך קיבינימט ובגללה הילד שלך לא ישאר רעב
תסבירי לה יפה שאת מאוד מעריכה א המסירות נפש שלה על ההנקה,אבל לכל אמא יש את הפלוסים שלה,ודבר שלה לא הולך-את דווקא מסתדרת טוב,
ושאם לא הולך לך בהנקה -את עדיין האמא המושלמת...
לגבי חמותך,בואי אני יגלה לך טריק,שהוא זה שהציל אותי אחת ולתמיד מחמותי שהיתה רודפת עם אוכל ומתעצבנת כשאני הקפדתי על שעות ארוחה מסודרות
כל פעם שהילד היה בוכה היא היתה מתחילה לדחוף לו אוכל.
העניין הוא כזה,
עוד לפני שהילד צורח,ככה כשאת מגיעה והכל רגוע,שבי לידה ותשחקי אותה כאילו את משתפת אותה.
תגידי לה שהיית השבוע אצל הרופא והוא בדק את הילד ואמר שכנראה אנחנו מעמיסים על הילד הרבה אוכל,תתחילי לחרטט כמה שהוא אמר לך שזה מסוכן,מרחיב להם את הקיבה,גורם להם לפלוט הרבה,לריפלוקס מכל הפליטות,בקיצור תבהירי לה טוב את העובדה שאת באמת "מסכימה" עם הדרך שלה "ובטוחה" שהיא הכי טובה-לדחוף אוכל,וממש "התפלאת" מה שהרופא אמר..
אבל כנראה שהילד רגיש והדבר שיעזור לו מאוד זה שעות אוכל מסודרות..
מבטיחה לך שהיא לא תתערב לך יותר בחיים,והיא זאת שתתחיל לעמוד לך עם השעון לספור את השעות..
אצלי בכל זאת זה עבד מעולה

"אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא..."