החופשה הסתיימה - הריון ולידה

חזרתי לאישפוז כמו ילדה טובה. (לקחתי חופש כי בשישי הלו"ז שלי בביח יצא פנוי)
לאיסוף שתן ונפרולוג בפעם המיליון ואחד!
בתכלס לא ידוע מה יש לי, מתעסקים עם תסמין אחד כל היום, אני אתגר לימודי.
וזהו. זה הפעם האחרונה שלי פה, אחרי הנפרולוג אם זה ממשיך בכסתח, ולא יהיה להם משהו חדש להגיד
אז סרוב אישפוז והפעם נתראה רק בחדר לידה.

אבל מה, להרים את הילד מהאמבטיה לא יהיה אפשרי יותר, כן כואב לי,
ולא הגב, הכליות. לא יכולה להרים כבד, כואב. (ולא הייתי מגלה את זה אגב, אם לא הייתי חוזרת הבייתה)
אני סיימתי את מכסת הילדים שלי. הזוי להגיד את זה בגיל 20.
זה כל מה שאפשר לעשות עם הגוף הזה, ואני עוד מותחת את הגבול.

ועם הידיעה הזאת להשתין בבית חולים כל הזמן לא צריך. נכון? נכון.

כליות זה דבר כמעט קדוש. עד כדי כך שהגניקולוגית שלי עוד משבוע 6
חשבה שנפרולוגים יגידו הפסקת הריון.
אז אני אחרי הלידה אומרת "פיווווווווווווווווווווו" .
ונגמר.

צדדים חיובים: עשיתי V (כאילו בקטע של הבאת ילדים חחח)