מתביישת בעצמי... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • בנות אהובות,

    רוצה לשתף אתכן קצת במה שעובר עליי, עלינו...

    עברנו דירה לפני שבועיים, היה בלאגן כי זה היה בסוף שנה ושיא הלחץ בעבודה, אבל זה לא העניין..

    אמילי לקחה את המעביר בהתחלה דיי קשה (מה שדיי מובן).

    היא קיטרה, בכתה, שום דבר לא היה נראה לה, התקפי זעם, וכו'...

    נתתי לה את הזמן שלה, ולאט לאט זה קצת נרגע, אבל מה שנשאר הוא שהיא כל הזמן רוצה רק ידיים, ורוצה רק אותי, ולא זזה ממני כשאנחנו בבית.

    הגעתי למצב שאנ פשוט מחכה בפחד לחזרה הביתה מהעבודה כי אני יודעת שמחכה לי ערב שאני לא אוכל אפילו ללכת לשירותים, לשתות כוס מים, ואני כבר לא מדברת על זה שהיא תשחק לבד כמה דקות, חס וחלילה...

    אז כל הזמן אני מנסה למצוא תירוץ שמישהו יהיה איתי בבית כדי שלפחות כשנגיע לשעה של האמבטיה, שאני אוכל להתרחק ממנה לכמה דקות כדי למלא אמבטיה ולהכין בקבוק, אחרת היא פשוט תיכנס להיסטריה של בכי...

    אבל אי אפשר שכל הזמן מישהו יהיה איתי, אי אפשר שכל הזמן אני אמצא תירוץ למה לא להיות עם הבת שלי.
    זה לא הגיוני שאני לא משתוקקת לראות אותה ולהיות איתה בכיף אחרי יום עבודה.

    אני חייבת לומר מילה גם על זה שהתחלנו גם חדש אצל מיכלי (michal_pa)
    ואמילי פשוט פורחת שם.
    למדה להחזיק לבד בקבוק, מציירת, אוכלת לבד ואפילו מנסה קצת לעמוד, מיכל פשוט מדהימה שאין לכן מושג
24 תגובות
עמוד 1
  • ענקיתוש שלי, אפשר להיות הראשונה שתחבק אותך??
    זכרי דהר אחד: הכל יעבור. הכל. יעבור. גם הרגעים האלה...גם הרגעים הכי יפים, וגם הכי קשים...
    תהיי חזקה


  • ג'ף- זאת אחת הסיבות שזה כ"כ קשה לי, שאני דיי מגדלת את הילדה לבד מלידה.

    בעלי עובד שעות מטורפות, וכשהייתי בחופשת לידה לא הייתי "מזדכה" עליה בכלל כי הייתי קמה איתה והולכת לישון איתה.

    יוליה- תודה רבה מותק
  • אהובה, אני עם הבנות בכל מילה
    אל תתביישי בעצמך, אין לך על מה
    זה טבעי ואת אמא מדהימה לאמילולי!!!

    אוהבת אותך
    שולחת ים חיבוקים

  • מתוקה, אני בטוחה שזה נורא קשה אבל תביני את אמילי המעבר יצר אצלה כמו משבר אמון. בית לא מוכר , חדר אחר , מקום משחקים אחר. פעוטות מקבלים את זה קשה אבל תזכרי שזו תקופה שתעבור..

    מה שכן אני דווקא כן הייתי מציעה לך לקחת אותה על הידיים ישר שהיא בוכה וכך זה יצור תחושת ביטחון. ובקרוב תאוד היא תתרגל ותהיה שוב עצמאית.

    ככל שתראי לה שקשה לך ואת במתח היא גם נהיית במתח ומרגישה את זה

    תנסי להירגע ולקחת בקלות... עוד מעט הכל יעבור


  • ג׳ני מתוקה, אין לך ממה להתבייש!!! זה טבעי לגמרי, ועם כל האהבה שלך לבובה הקטנה לכל דבר יש גבול, גם לסלבנות וגם לנתינה. אני רוצה לספר לך שגם לי זה קורה מדי פעם עם עדן ואני מתחרפנת מהמחשבה שאיך זה שאני לא רוצה להמות איתה? לא רוצה לשמוע אותה?! שאני רוצה להתקלח, להיות קצת באינטרנט, לאכול כיבי%$€+%~{מט?! איזו אנוכיות זה? וזה לא!
    זה בסדר! לא קל להיות אמא 27/7, בלי משכורת, תנאים סוציאליים ואפילו חופש!
    אני רק מקווה שזה יעבור מהר, התקופה הקשה הזאת, אמילי תסתגל ותשחרר אותך....
    בינתיים אספי כוחותייך, תנשמי עמוק ותקבלי
  • בדיוק זו הסיבה שאת לא צריכה להרגיש כל כל רע
    אנחנו בנויים על הפסקות מתודיות, הרי אי אפשר לתפקד כמו מכונה...
    בדיוק בגלל זה שאת איתה מלידה, בוקר ולילה, קשובה, נותנת, משקיעה
    ואני בטוחה שעד שהיא הלכה לגן גם תפקדת כגננת וצוות הוואי ובידור...
    בן אדם צריך הפוגה, לעצמו, לנפש שלו, על מנת לשנס מותניים ולהמשיך במסע הארוך
    הזה שנקרא הורות.
    דווקא עכשיו, כשיש עומס נפשי על שתיכן, הייתי מציעה כן לקחת צעד אחורה
    ולו רק כדי ״לתדלק״ ולאגור כוחות.
    תבקשי קצת עזרה וסיוע מכל מי שרק אפשר
    זה בסדר לחזור מאוחר יחסית על מנת לא להתמודד... אדם צריך אוויר לנשימה
    כמובן שי אפשר לזנוח את המחויבות שלנו לגמריי,
    אבל הפסקות מתודיות הן רצויות ואף מבורכות בעיניי
    כשתהיי נינוחה ורגועה, הדברים יתחילו להסתדר לבד...
    נשמתי היקרה... שולחת לך ים של חיבוקים!!!
  • בשעות אחר הצוהריים את מוזמנת אלי, שישחקו קצת
  • מליון




  • אהובה, אני רק יכולה לתאר כמה קשה לך!



  • בובה אני עם אורטל
    לדעתי כן תעני לבקשות שלה עכשיו כשהיא מתנהגת ככה כי זה מה שייתן לה את הבטחון שאמא תמיד שלה ואמא תמיד שם בניגוד לדירות וכו׳..ואגב אני מה זה מבינה אותך..גם אני עם ליעד לבד תמייידדד..וזה לא קל..אז להכנות אמבטיה אני לוקחת אותו איתי והוא ׳עוזר׳ לי..זה נותן להם להרגיש חשובים וגדולים כל הדברים הקטנים האלה
  • קודם כל אין לך ממש במה להתבייש
    לכולנו היו תקופות כאלה

    שנית
    אני ממליצה לנשום עמוק ולנסות להרגע
    ללטף לנשק ולחבק
    לצאת מהבית לגימבורי
    ללכת קצת לקניון
    וקצת לחברים
    כללל הילדים עוברים שלב כזה גם ללא מעבר דירה

    זה עובר!

    בהצלחה

  • יפה שלי, אהובה שלי!!!!

    אין לך ממה להתבייש ואין לך סיבה להרגיש רע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    זה טבעי לגמרי!!! במיוחד העובדה שאת רוצה שיהיה איתך מישהו, מבינה אותך יותר ממה שנראה לך בכלל!

    את יודעת איפה למצוא אותי למילה חמה, עידוד, תמיכה וסתם לקשקש!

    את האמא הכי נפלאה שיש!!!


  • אני לא חושבת שיש משהו לא בסדר....
    מה שאמילי עוברת טבעי
    מה שאת עוברת טבעי
    ולמה את צריכה להתמודד עם זה לבד?
    את קורעת את עצמך בעבודה הרי וזה נורא קשה להגיע הביתה
    להתשה כזו
    תקבלי עזרה ממי שיכול להציע
    תפסיקי להאשים את עצמך
    את נהדרת
    ואמילי מתוקה ומיוחדת את תראי, שזה יעבור


  • יקירתי
    קודם על תודההההההה! אני שמחה לשמוע על הרגשתך
    וגם לי מאד כיף על אמילי !!!! כפרה עליההה ילדה טובה ברוך ה '
    ולמה היא ילדה טובה? ממך!!! מהבית! מהחינוך
    זה לא בא לבד
    זה אומר שלמרות שאת מרגישה שאין לך כוח או סבלנות - את עושה עבודה טובה !

    ושתדעי לך שזו הרגשה טבעיתתתת
    כי אחרי העבודה
    יש עוד עבודה - עם הילדהץ ואין מנוחה ואין פנאי
    ולפעמים גם אני עם לשון בחוץ ונותנת אותה ליגאללל
    וזה עם כל האהבה לילדים...
    אין מה לעשות - אנושיות

    ואת עוד בלי עזרה אז בכלללל זה קשההההה
    אני מורידה את הכובע לבנות שאין להן עזרה
    כי אני עם עזרה ולפעמים קשה לי ... וזה מה שהזוי ...

    בקיצור תיהיי רגועה
    ואל תתבייישי


  • בדיוק מה שמיכלי אמרה!


  • הי מותק
    אני בטוחה שלא קל לך
    ואין לך מה להרגיש רע עם עצמך
    אמרו פה כמעט הכל
    רק רציתי להוסיף שהבת שלי עברה איתנו בשנה האחרונה קצת יותר מידי בתים הלילות היו כאילו היא תינוקת בת יום שמתעוררת כל שעתיים
    קל זה לא היה לי הייתי קורסת לפחות פעם בשבוע למיטה בשמונה וחצי איתה...
    אבל בכל דירה חדשה שבה היינו פשוט הייתי לוקחת אותה איתי ומסבירה לה מה ואיפה עושים שהיא תרגיש בנוח שאימא לצידה
    ואז לאט לאט בטווח המוכר היתי משחררת טיפה ונמצאת לא רחוק בהתחלה במרחק נגיעה ולאט לאט היא חזרה להיות עם עצמה וגם הלילות התחילו להתאזן ואז הגיעו השיניים אבל זה סיפור אחר...
    יהיה בסדר תבקשי עזרה תבקשי שיבואו תצאי קצת והדברים ירגעו עם הזמן בהצלחה
  • טוב,
    ג'ני, כמה שאני מבינה אותך
    shira



  • גם אוריאן מאז שחזרתי מחו"ל לא מרפה ממני לשניה!
    אני עושה הכללל איתה על הידיים (ושתהיה בריאה היא כבר כבדה)
    אפילו שאני נכנסת לשירותים אני חייבת לתת לה להיכנס איתי אחרת היא צורחת כאילו רוצחים אותה...
    אני מאמינה שזה יעבור




  • וואו בנות!

    אתן מקסימות ומדהימות שאין לי מילים
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה