מכורח הנסיבות הייתי אצל הורי אחרי הלידה אבל מהר מאוד הייתי אני והיא לבד אחרי שנגמר החג וכולם חזרו לעבודה
ההרומונים משתוללים כול אחת מגיבה אחרת
כן תנסי לגייב עזרה ואל תתבישי לבקש אותה
ותזכרי שכמו כול התחלה גם כאן לא תמיד קל
אבל ככול שעובר הזמן נהיה קל יותר
יש שמתחברים ישר ויש שלוקח להם זמן
את יכולה להרגיש בנוח עם כל דבר שיבוא אחכ
יש לי חברים שברגע שנסגרה הדלת הם היו אובדי עצות הילד לא אכל והם חזרו לביהח והשאירו אותם להשגחה באותו הלילה והרגיעו אותם והסבירו להם מה ואיך לעשות...
יש לי חברה שלא נגעה כמעט בבת של 4 ח' כל דבר אימא שלה עשתה
ומנגד יש אותי ועוד כמה שמהמקלחת הראשונה קילחנו לבד את הבייבי והסתדרנו למרות הקושי וההורמונים המשתלוללים...
אז חשבי חיובי ותזכרי שזה בסדר להרגיש כל דבר ואם ממש קשה יש את אחות טיפת חלב שיודעת לסייע
שיהיה במועדו בקלות ובידיים מלאות הכי חשוב