דיון חפירתי בנושא פליקים - הריון ולידה

מיכל , כל אחד באמונתו יחיה אחלה, אז למה את קוראת לזה שאני לא מרביצה התייפיפות? מה התייפיפות בזה את יכולה להסביר?
זה שאת חושבת שזה הכרחי אצלך סבבה זו זכותך,
אל תבטלי את אלה שחושבות אחרת ותחליטי שזו הסיבה שכך נראה הנוער היום.

הילדים שלי מחונכים מאוד, יש להם גבולות ברורים,
הם מנומסים, הם מתנהגים יפה מאוד,
יש להם סדר יום,
ואני לא מוותרת להם על כלום,
אם הם עושים משהו שאסור התגובה מיידית,
אני לא חברה שלהם, ואני לא מאלה שהילד יוציא להם את העין ותגיד- זה לא נעים לי חמוד,
וזה שאני לא מרביצה להם לא אומר שההורות שלי פחות נוקשה או מסודרת מההורות של אלה שכן מרביצות.
אני לא מושלמת, אני לא באה להגיד שאני מושלמת או שההורות שלי מושלמת,
ממש לא, כל אחת והבחירות שלה,
ולפעמים לספור עד 10 עולה לי בדם, לשמור על הסבלנות זו משימה קשה,
אבל זו הבחירה שלי.
ומניסיון שלי ושלי בלבד ועד עכשיו כי הילדים שלי לא גדולים-
אפשר בהחלט להשיג הכל בלי מכות.
ופליק בטוסיק הוא בהחלט אלימות.
כל מכה היא אלימות, רק שיש כאלה שקשה להן עם המילה הזאת,
אז הן אומרות- פליק בטוסיק הוא לא אלימות,
אז מה זה בבקשה?

גם אני חושבת שהרבה יותר קל לתת פליק פה ושם, להגיד שזה מאסט כדי שילמדו להתנהג (ואולי כדי להרגיע את ייסורי המצפון), להאשים את החינוך הקלוקל של היום, ולישון יותר טוב בלילה.

ואבא שלי גדל עם פליקים כמו שאת מתארת ואיך את יודעת שזה לא השפיע עליו?
אולי הוא היה יכול להיות יותר רגיש וחם ממה שהוא היום?
מאיפה הקביעות האלה?

עד היום אני זוכרת סטירה שקיבלתי מאמא שלי בגיל 6.
לא אשכח אותה בחיים.
ואת יודעת מה? אני לא זוכרת למה קיבלתי אותה.
הסיבה לא באמת חשובה.
רק תחושת ההשפלה של ילדה בת 6.
[
[/][
[]

גם לצעוק כמו מטורפת על הילדים זו אלימות....

מיכל אני לא צועקת כמו מטורפת.

ולא עשיתי מאף אחת אמא מכה, רשמתי כמה פעמים שכל אחת והבחירות שלה,
ואני מכבדת את ההורות של כל אחת ואחת מכן,
בגלל זה מעצבן אותי שאתן לא מכבדות את אלה שנגד פליקים,
קוראות לזה התייפיפות ומאשימות אותנו במצב של הנוער.
נו באמת.
[
[/][
[]

אני רק יכולה להגיד לכן דבר אחד:
אני בחיים לא אשכח את הרגע שבו נתתי ללינוי פליק (או איך שזה נקרא) בטוסיק ברגע שהיא מאוד עצבנה אותי.
היא הסתכלה עלי בהלם מוחלט, ראיתי בעיניים שלה הרבה כאב (נפשי) והשפלה

[[[

לא נשמה אני מאוד מכבדת ומעריכה...

לא יודעת , לדעתי כל אחת תחליט מה דרך בו היא בוחרת לחנך את הילדים שלה . לא מאמינה בפלקים מאלף אחת הסיבות שמרכזיות שבהן : שזה יעל בדיוק לפעמים בודדות נטלי וזהור זוכרות את זה כי העניין היה חד פעמי , אם זה כל הזמן אז זה לא יעל , כמו כל דבר אחר . מה עוד שלתת "פלק" בגלל שאח אחד הרביץ לשני ... מי אמר ששלב השני יהיה שוב מכות לאותו אח כדי לפרוק תסכולים מעונש .
דבר שני שאם עושים את זה בתוך עצבים , אני אישית לא תמיד שוללת על עצמת המכה , לא הרבמתי לבני בחיים אבל בעם נתתי מכה על חבילת קרמיקה בגלל העצבים על בעלי מקצוע - בלי גילה שחבילה הותה כולה סדוקה , אז אני פוחדת אישית גם מעוצמה ודבר אחרון שלמדתי עוד בצבא ושהיו לי הרבה פיקודים - חשוב שיכבדו אותך ולא יפחדו ממך . כאפקט ההפחדה מעונש ( שעות ביציא , שלילת חופשה וכו - עובדים בדיוק פעמים בודדות ) בוצוע משימה או אי ביצוע עבירה מתוך הבנה הרבה יותר אפקטיבי לטווח רחוק . לפעמים ללת ללכת בלי נעליים לרכב (כל עוד זה לא פוגע בבריאות תגרום בדיוק לבנה למה שמים נעליים ).
בסופו של דבר עם שלמים עם דרך חינוך אין שום סיבה להצדקת או לבקש תמיחה כאן , אם אחרי זה מרגשים לא שלמים אז סופרים עד 10 . אין כאן פתרונות קסם וכל אחת יודעת ובוחרת מה הכי טוב לה ולמשפחה שלה .
http://www.holdthatpic.com/

סליחה באמת גברת שניס...

נטלי מסכימה אתך מאה אחוז- המצב של הנוער היום זה בגלל הורות קלוקלת מהיסוד,
זה לא בהכללה הורות עם או בלי פליקים.

מיכל-
אני לרגע לא שופטת מה קורה בבתים אחרים.
ועכשיו שמתי לב מה כתבת לשניס-
את כועסת שהיא שופטת אבל גם את שופטת בלי לשים לב,
כמה פעמים כתבת הורות דפוקה או משהו בסגנון? זה לשפוט באותה מידה...

המצבים שאת מתארת של עייפות ותשישות לא נשמעים קלים בכלל,
ואני לא שמה את עצמי במקום שלך, לא מזלזלת במה שעובר עלייך לשנייה,

יש הבדל בין להישבר מעייפות וחוסר עשתונות, לבין לבחור כך כדרך חינוכית.
וזה לא משנה, כך או כך, כל אחת רוצה במה שטוב לילדיה זה נכון,

מסכימה אתך שלצעוק על הילד "זה לא יפה זה לא נעים" זה גם לא שיטה,
ואני בהחלט לא אמרתי שאני נגד עונשים והצבת גבולות,
כי אני לגמרי בעד, וילד צריך לדעת בדיוק מה מותר ומה אסור,

וזה בדיוק מה שמוזר בשיטת הפליקים
להגיד לילד לא להרביץ, ואז לתת לו פליק,
איך הוא ילמד לשלוט בעצמו אם בסיטואציות מסוימות אמא לא שולטת בעצמה?
כשאמא "מאבדת את זה" זה בסדר? לאמא מותר להפליק?
רק לפעמים? רק כשהיא ממש עייפה? עצבנית? מותשת?
אז הוא באותה מידה יכול להגיד- טוב עכשיו אני ממש עצבני אז זה בסדר...
[
[/][
[]

ולמה שוב להכליל ? אני קיבלתי חינוך "רוסי " ואף אחד בחיים לא נתן לי שום פליק ושום מכה , אני מצויין זוכרת איך ברחתי מגן בגיל 5 לקנות גלידה (העניין הוא שעשיתי זאת כחברים שלי יזמו את זה , עד הים אני זוכרת שאמא שלי שאלה אותי למה עשיתי ונתתי תשובה שכולם הלכו , אז היא שאלה עם כולם יקפצו מקמה 9 גם אני יקפוץ ? וגם ביקשה ממני לחשוב לפני שאני עושה דברים ... המשפט שלה שמעשה שלי אכזב אותו היה עונש מספיק בשבילי.
אם בני שובר משהו בכוונה , והיו מקרים תאמיני לי , אז אני לא יקנה לו צופר ואסביר לו שכסף שהיה שומר לטובתו הולך לתיקון הנזק , ואז הוא יבין טוב מאוד שנזק כלכלי שהוא גרם לנו פוגע גם באנטרסים האישיים שלו .
הוא צייר על מסך LCD שלו , נתקנו אותו לאיזה חצי יום בטענה שאחרי "טיפול " שלו מסך לא עובד ויקח זמן לתקן .
http://www.holdthatpic.com/

אני מסכימה עם מה שזוהר ונגה אומרות - יכול להיות שיום אחד אתבדה, אבל כרגע נראה לי שלהרביץ ליונתן (או להפליק לו או איך שלא תקראי לזה) לא יתרום לחינוך שלו.
יונתן מתנהג יפה לרוב (טפו טפו טפו) גם בלי זה (אמנם הוא רק בן 3). אני מאמינה שאם תנהגי בילדים בכבוד (וזה לא אומר לא לשים להם גבולות), הם ינהגו בך בכבוד.

ולגבי זה שאת מיכל לא אלימה... אני לא פגשתי אותך אף פעם, אבל את אחת הבנות היותר אלימות מילולית פה, אני לא יודעת איך זה משפיע על מישורים אחרים בחייך.
יעל, אמא של יונתן

היי עדי

אגיד לך את דעתי בעניין:
א. כשהיינו ילדים לא אצל כולם אבל אצל הרבה ההורים היו מכים כדי לחנך וגם בדור שלפני ושלפני. רק הדור הזה נעשה דור מתחסד. אני לא מכה את ילדי אבל פליק פה פליק שם כן יצא בעבר הרחוק לבני הגדול. לא המון. לא בתדירות גבוהה. וגם הייתי מרגישה אחרי זה יסורי מצפון ושאני אמא חרה. אבל האמיני לי שהבן שלי והילדים שלך לא יזכרו את זה. התעצבנת הפלקת עבר. הילד לא יהיה מיזה לא בסדר. הילד לא יסבול מהמכה הזאת כל חייו. קרה מה שקרה ועבר.

ב. עם יד על הלב שתקום זאת שלא נתנה לבן שלה או לבת שלה פליק לעולם. כולם אומרים אסור אסור לא נותנים מכות לא נותנים פליקים אבל זה בולשיט בטוח שכל אמא נתנה לפחות פעם אחת פליק לילד שלה שהפיל דברים על הרצפה שעיצבן שהוציא אותה מדעתה.

בקיצור קרה מה שקרה עזבי המשיכי הלאה. הילדים שלך בריאים שלמים לא עשית להם נזק בל יהפוך ונגמר.

והכי חשוב על תתיחסי לאלו שמפחדות להגיד לך בפנים את מה שיש להם להגיד עם הכינוי הקבוע שלהם. מי שמפחדת פשוט בעיני לא היתי מתיחסת.

בהצלחה מאמי חלי

חלי- אני לא מכירה אותך אבל רוצה להגיב לך.
א. איך את יודעת שהבן שלך לא יזכור?

ב. קחי יד על הלב קחי גם שתיים. את רוצה שאני אקום סבבה.
בחיים לא נתתי פליק ואל תגידי לי שזה בולשיט את לא מכירה אותי, אל תכלילי.
זה שאת עשית את זה לא אומר שכולן עושות את זה.

בדבר אחד אני מסכימה אתך- בעצה שלך לעדי- מה שקרה קרה, המשיכי הלאה,
את אמא טובה, את אוהבת את הילדים שלך, וזה מה שחשוב.

[
[/][
[]