היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
אני שבורה הרוסה מרוסקת לשברירים קטנים קטנים. בתקופה האחרונה היה לי שוב קושי גדול עם אור, בשבוע שעבר הוא שוב קיבל את העצבים ופשוט כל פעם הוא היה מאיים עליי שאים אגע בו אז הוא יתלונן עליי. ביום ראשון הוא הגיע מאבא שלו לקחת דברים ביקשתי יפה ממנו שישאיר את המפתח על השולחן, בהתחלה הוא לא הסכים ורצה שאביא לו את המחליק שלו. בתמורה למחליק ביקשתי שישאיר את המפתח כי הפעם אין לי שום רצון שהוא יחזור הבייתה יותר, נמאס לי לחיות ככה. אחרי ויכוחים פה ושם הוא הסכים ואחר כך פשוט גנב לי את המפתח מהדלת ורץ לכיוון המדרגות. המפתח גם של הרכב שלי אז רצתי אחריו, וכמובן שלא רציתי שיהיה אצלו מפתח שכן הוא אמר שייקח לי דברים מהבית. אז איכשהו הצלחתי להגיע אליו. החזקתי בחוזקה את התיקים שהיו עליו והוא התחיל לצרוח. אבא שלו שחיכה לו התקשר למשטרה והתחיל לצעוק שאני מרביצה והורגת את הילד במכות, ותבינו לא נגעתי בגוף שלו בכלל. תפסתי את התיקים ולא נתתי לו לברוח ממני. שכן או התיקים או המפתח שלי. גם עדן ניסתה לחטוף ממנו את המפתח אבל לא הצליחה בסופו של דבר התיקיים נשארו אצלי ועדן הצליחה לחטוף לו את המפתחות, שתבינו כל זה והגרוש שלי וחברה שלו מצפצפים ברכב כאילו באמת רוצחים מישהו. בקיצור אחרי חצי שעה הגיעה ניידת ועיכבה אותי וגם את עדן שכן אור אמר שהרבצנו לו. היינו במשטרה יותר מ5 שעות לקחו עדות. אחרי שיצאתי מהחוקר פשוט התעלפתי והתחלתי לצעוק לבכות שכן ברגע זה נגמר מה שהיה עם אור. הוא גרם לי עוול על משהו שלא עשיתי לקחו ממני תביעות אצבעות דגימת דנ"א וכל ההשפלה הזאת ממש הייתה לחינם שכן תאמינו לו הצטערתי ביותר שלא באמת הרבצתי לו. שבא החוקר לבקש שמישהו יחתום עליי ערבות לא הסכמתי רציתי שהוא יעצור אותי שארגיע עוד יותר מושפלת ושאדע שמפה יותר אין דרך חזרה ואור נעקר סופית מהלב שלי ומחיי. הוא ראה אותי ככה ובסוף אמר לי טוב כנראה שאת רצינית אז בואי תחתמי על עצמך. בקיצור אלו הם חיי בימים האחרונים. אני גמורה שבורה. אתמול הוצאתי סופית את כל חפציו מהבית. עוד מעט מגיעים לקחת את הטלויזיה ואת המיטה והספרייה. אני לא רוצה שום דבר בחדר ששייך לו. לא אסלח לו בחיים על זה ולא משנה מה תגידו. הלואי שהייתי באמת אמא מכה ושבאמת היה אמת בדברים אז לא הייתי מגיבה ככה קשה. אור הרס לנו את החיים במשך שנתיים ועכשיו הוא פשוט שם חותמת על כל המעשים השפלים שהוא העביר אותנו אלוהים אני מנסה לשרוד ולא מצליחה אני בדיכאון קשה ביותר
סיגלית, טוב ששיחררת את הילד שילך לאבא שלו לצמיתות ואת תוכלי לגדל את שני הילדים האחרים שלך ברוגע ושלווה, בתקווה שבחלוף הזמן הוא יתבגר ויתפקח ויבין שטעה. זו לא אשמתך ,כנראה האבא באמת ממלא לו את הראש בשטויות
סיגלית השארת אותי עם דמעות בעיניים אני רוצה לשלוח לך מלא מלא
.html]
מאמי שלי קודם כל קבלי בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!
שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!
באהבה, ליאת.
בשביל מה אנחנו כאן אם לא לתמוך ולתת כתף
אני לא מכירה את הסיפור שלך, ולמרות זאת קראתי את ההודעות וליבי יצא אלייך. קבלי