החלטתי שלא לרשום את ליעד לגן.. - הריון ולידה

אני ממש תומכת בך, זו החלטה חכמה
הלוואי שגם אני אוכל
תרשמי אותו לחוג כלשהו יחד איתך שתואם לגיל שלו
זה יעשה את העבודה

למה את חושבת שהוא לא מתאים?
הוא יהיה קרוב לשנה בספטמבר ואני חושבת שזה מצויין בגיל הזה.
ואני מדברת בתור מטפלת ואמא....

ותחשבי על עצמך
את תיהיי בבית עוד שנה??? מסוגלת לכך?

אם בכל זאת לא השתכנעת...
אז את יכולה לראות איפה פיעילויות לגיל הרך כמו בקניון או טיפת חלב או מתנס שכונתי.
יש גימבורי או חוג מוזיקה או תנועה ....

תראי, שלי הלך לגן בגיל שנה וחודשיים לחצי יום ואחרי כמה חודשים הפך ליום מלא. והוא אפילו לא בכה פעם אחת. השתלב יפה..היה לו רק קשה להתרגל לאוכל שם ולקח זמן ולגלות שיש ילדים שמרביצים ולא חולקים צעצועים..אבל כל ילד עובר את זה בהתחלה כשמתחילים להיות עם ילדים אחרים בגן. והוא התפתח לי ממש מהר ולמד הרבה דברים טובים והם גם הצליחו לגמול אותו מכל מני הרגלים רעים שאני למשל לא הצלחתי ואני מאוד מרוצה. יש מורה שמלמדת אותם המון ואנחנו בבית לא נוכל ככה.
אבל אם את בכל זאת לא רוצה עדיין, את כיולה לקחת אותו לכל מני חוגים , משחקיות ,סדנאות .

עד שהילד שלי לא התחיל ללכת לגני שעשועים שזה קרה בגיל שנה וקצת בערך(!) הוא היה מתקשר יופי חברתית עם הקופאיות בסופר!

מיצי צודקת
ואגב, אפשר גם להתחבר עם אמהות שיש להן ילדים בגיל הזה
ולארגן מפגשים מדי פעם ואז לתווך אינטרקציה במשך זמן קצר
זה מועיל, מפתח כישורים חברתיים ומםתח את המשחק
תאמיני לי שאני לא מכירה גן שישקיע ככה

יש הרבה פעילויות לגיל הרך בכל עיר כמעט, צריך רק לחפש - יש דברים חינמיים בקניון, לפעמים אפשר ללכת לג'ימבורי...
ובכלל להפגש עם ילדודס אחרים בגינה הציבורית.
אני ואריאנה מצאנו קבוצת אמהות/סבתות עם ילדים שכל יום יוצאים לגינה הציבורית פחות או יותר באותם השעות ואריאנה ממש כמו במסגרת הגן משחקת איתם וכו', רק שאני נשארת איתה ועוזרת לה לרכוש כישורים חברתיים הולמים (לדוגמא, לא לריב על צעצוע, לא לנשוך וכו' - מה שלא תמיד מספיקים להשתלט עליו בגן)

בסך הכל לגן יש יתרונות וחסרונות וכך גם לשהייה עם הילד בבית אבל ההתפתחות לא פחות טובה מהתפתחות של ילד שהולך לגן - לפעמים אפילו טובה יותר

סורי אני בעד פעוטון!
ואני מדברת מתוך כך שישבתי עם רז בבית שנה.. ואחרי שהכנסתי אותה לגן הרגשתי כמה הילדה ממש פורחת..
ילדים בגיל כזה צריכים עצמאות, צריכים חברה, הם אוכלים יותר טוב, ישנים יותר טוב..
אני בע"ה אחרי הלידה לא מתכוונת להירקב בבית שוב, אלא להכניס לפעוטון סביב גיל החצי שנה!
לדעתי האישית (ואל תסקלו אותי באבנים) את עושה עוול לילד שאת לא רושמת אותו למסגרת.. לפחות עד 1 כמו שאני עשיתי.
תראי גם אני בבית ואין מה להשוות באובססיה של אמא לילד לבין הטיפול היותר משוחרר של הגן

נופקי ממי,איזה לסקול באבנים,כפרה! אני הכי חושבת כמותך!

את אמא מדהימה ותאמיני לי,טלי,אני ונופרי, ואני חותמת לך גם בשמה של נופרי: שתינו בנויות בהכי סבלנות,חום ואהבה להיות עם הילדים שלנו עד גיל 3 בבית!!!
כמו האימהות של פעם,לבשל אוכל-ביתי,לחתל וכו' וכו' אפילו עם 2,3 וכו' ילדים במקביל,עד-כמה שזה הזוי נשמע...
אבל עם תנאי-החיים המודרנים,שילד נמצא בעיקר בבית לבד בחברת-אימו,כי האב בעיקר עובד,אז זה לא בדיוק מה שתורם בעיני (אם היתה אוירת-חאמולה,שבט,עם ילדים-קבועים ברמה-היומיומית ואימהות-אחרות,שהיו מטפלות גם בילדים-שלנו ואנחנו היינו מטפלות לחילופין בשלהן, אז זה היה תורם מאוד! כמה אימהות וילדים במקביל).
אני באמת עשיתי זאת במשך כשנה וחצי: שיגרה,נהפכה לקבועה.
השקעה ממש אינטנסיבית מסביב לשעון!
ימי ו' עבדתי או סידורים או ניקיונות ובעלי החליף אותי.

בבקרים: פארק עם אימהות ומטפלות או מיפגשים-ביתיים.
שנ"צ.
אחה"צ: בגינה-השכונתית+התארחו אצלי או שהתארחתי.

לצערי,בדיעבד,פחות היו לי פרטנריות-אימהות לקשר-קבוע, שיכול להיות רק בבית (במקום קטן וסגור), בפארקים כל-ילד הולך לבד למקום-אחר (וזה ממש לא-תורם למיומנות-חברתית,שפתית) ומניסיון,כמה שאימהות נשארות יותר בבית,סטטיסטית,הרבה מהן ביקורתיות ומנתחות כל-צעד של ההתנהלות שלך ושל ילדך וזה לא-מה שנותן לילד להרגיש משוחרר, נינוח ולצחוק!

לנעמה לא-היו חברים ממש קבועים,היו כאלו מזדמנים/מתחלפים/כאלו שניפגשנו איתם לעיתים-רחוקות.
אם היתה לנעמה מסגרת של חברים-קבועים,זה היה נהדר!
זה הסייג-הענק שלי מאותה-התק'..

לעומת-זאת, אני מכירה אם,שהייתה עם ילדתה בבית,המון לבד (הבעל עובד המון-שעות בכל-יום) עד גיל-שנתיים,ההורים שלה התגוררו רחוק ממנה.
בגיל שנתיים,עברה לגור ממש קרוב להורים (שהם משקיענים)+רשמה לגן.

הילדה,מבחינת-המזג בעלת-ביטחון,התרגלה בקלות,מאוד-חברותית.
לא-רואים שהשהות בבית עם האם גרעה ממנה.

האם דווקא עצבנית,חסרת-סבלנות,האב- עייף ולא-ממש משקיע (צופה בטלויזיה,מחשב וכו' כשהוא בבית)..והילדה סבבה בגן ועם ילדים (יש לה גם התקפי-זעם ועצבנות,כתוצאה מיחס האם אליה)

לעומת-זאת,ילדים-אחרים בעלי מזג-אחר,דווקא יותר עדין,רגיש,דווקא כן זקוקים בעיני לחברה-קבועה של ילדים ברמה-יומיומית ולשיחרור-הדרגתי..

למזלי,המטפלת-הראשונה של נעמה במשפחתון,ששייך לגן,היתה מדהימה

נופרי ומרווה, זה הניסיון שלכן, הילדה שלכן
כל אחת יש לה השקפה שונה, ילד אחר ויכולת אחרת להשקיע ולתת
אני מכירה את מערכת החינוך מצויין ואני אומרת עם כל העצב
להשאיר בבית כמה שאפשר, להשקיע ולפתח אינטרקציות יש חוגים, מרכזי פעילות וכו׳
לא חסר

מרווה וגולי גם אני בדעה שלכן..
שלחתי את הילדה שלי בגיל שנה לגן והיא התפתחה מבחינת שפה ומבחינה מוטורית בצורה שלא היתה מתפתחת ככה בבית.
אני חושבת שאין כמו שילד מתרגל לגן ולמסגרת מגיל צעיר,לומד הקניית הרגלים-דבר שאמא לא יכולה לתת( מבחינת זה שיותר קשה לה לכעוס כשהילד שפך את המשחק,אבל בגן הוא יודע לפני שהוא שופך שהגננת תכעס)וכן לרכוש ביטחון עצמי בלי לפתח תלות באמא..
וכן,אניהגם חושבת שזה עוול להשאיר ילד בגיל כזה ללא מסגרת שבגיל הזה הם ממש כמהים למסגרת ולסדר יום..
"אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא..."

רותם , את מתבלבלת
גולי לא חושבת ככה...
היא דווקא בעד הבית....
סתם שתדעי....

כן..התבלבלתי בשמות..
התכוונתי למרווה ונופר...
"אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא..."

מאמי גם אני מסכימה עם נופר
יש לי פעוטון משלי ואת לא מבינה איזה הבדל בין ילד שמגיע בגיל חצי שנה שנה לגן וילד שמגיע בגיל שנתיים קודם כל מבחינה התפתחותית כל מה שלא תעשי יש הבדל עצום בין ילד בגן לילד בבית וזה גם לא קשור בגננת ילדים מעתקים אחד מהשני והתפתחות זריזה יותר הם נהיים עצמאים יותר פחות תלותיים
וגם בענין כישורים חברתיים כמובן שאת יכולה לקחת אותו לגימבורי גן שעשועים וככה הוא יכיר חברים
בהצלחה

ליאורה בואי לא נכנס לכאלו החלטות
כי יש מחקרים שמצביעים בדיוק על ההפך
הילדים שאני מכירה שנכנו מאוחר לגן בפירוש מפותחים יותר
אבני דרך בהתפתחות ילדים נרכשות ולא תולדה של חיקוי
רק בסיטואציות חברתיות מורכבות נכנס מרכיב החיקוי
ולרוב הילד יחקה דמות מטפלת
ולא מישהו מקבוצת השווים
אני לא מכירה את הגן שלך
בגנים הרבים מאד שאני מכירה ממש אי אפשר להשוות בין מה שמקבלים שם
לבין אחת על אחד בבית, זה גם לא הגיוני וזה לא באמת היתרונות של הגן

גולי..
יש משהו במה שאת אומרת,אבל את מדברת רק על ענין של חיקוי והתפתחות..
ומה עם החינוך?!את לא יכולה להשוות בכלל בכלל ילד שמגיע לגן בגיל 3 מהבית לזה שהגיע ממשפחתון.ילד שבא מהבית כשצריך לאכול- הוא לא יטכל כי הרי איזה אמא מכריחה לאכול באותה השעה בדיוק?אז הוא רגיל שהאוכל תמיד נגיש..
וכשצריך לישון-הוא לא יישן כי בבית ראית פעם אמא שתתן לילד לישון בכוח?(וזה לא שבגן מכריחים פשוט מבינים שאין ברירה..)וכשמשחקים ילד שבא מהבית יותר קשה לו לוותר/לעמוד על שלו,וזה לא כי הוא לא בסדר,פשוט שכמה שאמא תנסה לעשות סדר יום ותנסה לחנך זה אף פעם לא יהיה כמו ילד שחונך וגדל במשפחתון בין ילדים..
אני אישית שלחתי את הבת שלי כשהיתה בת 11 חודשים ועשיתי עבודת מחקר על הגננת,וגם התלבטתי מאוד ומה שהכריע בזוף היה הפינוק הזוועתי שלה,והיום הילדה שלי פורחת ומאושרת ומחונכת בצורה שאני בגלל שאני כל כך אוהבת אותה היה לי ולה קשה להגיע לתוצאה של היום..
"אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא..."

גולי בואי לא ניכנס לעניין המחקרים אלה למה שקורה תכלס בשטח
אז את לא מבינה כמה אני לא מסכימה שהילדים לא מחקים אחד את השני אז את לא מבינה כמה הם כן הם למדים אחד מהשני המון
עצם זה וזה סתם דוגמה שמישהו זורק איזו מילה ואז את שומעת את כל הגן חוזר אחרי המילה הזו וזה גם נכון לגבי מיליון דברים אחרים
אין לך עדיין ילדים אז בתאוריה הכל נראה ורוד אבל כשתתחילי לא לישון בלילה כמו שצריך כמה סבלנות את חושבת שיהיה לך לשבת אחד על אחד כל היום עם הילד שלך ?
נכנסים אלי ילדים בני שנה פלוס שלא יודעים לאכול מוצקים שלא נדבר על לאכול לבד בכפית ופתאום איזה פלא אחרי חודש חודש וחצי הילדים אוכלים הכל ולבד ההורים בהלם אז כנראה שיש משהו בגן שתורם המון להתפתחות

ואני יוסיף עוד משהו..
שנכון ואפשר לומר שגם בבית אפשר לחנך ולפתח את הילד,אבל מניסיון-רק כשהילד גדל אפשר לראות עד כמה תרם לו החינוך הזה של אני אחד בין כולם ולא היחיד בבית..
וכמה שננסה לחנך אחר כך זה לא יעזור כי ילד שהיה במשפחתון מגיל צעיר התובנה הזאת מושרשת בו ואיתה הוא גדל..דבר שקשה אחר כך לעשות אותו..
אגב,גם את הקטן רשמתי לגן והוא יכנס אפילו יותר קטן ממה שהיא נכנסה אבל כמה שזה קשה לי אני יודעת שהפלוסים גוברים בהרבה על המינוסים
"אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא..."

זה הכל שאלה של חינוך
אני עבדתי עם ילדים שהיו בחינוך ביתי
והדבר הראשון שעשינו היה ליצור סדר יום שהוא זורם במידה מסוימת
אבל גם קבוע
ונכון, גן מפתח את המיומנויות החברתיות טוב יותר וזה באמת הפלוס הגדול שלו
אבל שוב אני חושבת שאפשר למצוא מסגרות אחרות באופן חלופי

ליאורה, כל אחת מדברת ממה שאת מכירה
הגנים שאני מכירה והגננות שאני מכירה לא קורה שם שום דבר טוב
אני רואה בגן שליד הבית שלי (וזה גן שנחשב לטוב! הייתי בשוק שנסעתי משם והאטתי לראות את השם של הגן
והתחבר לי לגן שידוע כמומלץ) שהילדים שם בחצר משעה 10 עד 12 וחצי
והמחלה הזאת של החצר לא קיימת רק בגן הזה לצערי
גם בגנים שהייתי בתוכם ועבדתי בהם - אני לא אשכח שקיץ שעבר הייתי באיזה גן
וכל פעם שיצאתי ממנו עשיתי סיבובים באוטו בשכונה כדי להרגע, שלא נדבר שפעם אחת יצאתי משם בוכה
בגלל היחס לילדים
וראיתי ילדים שכל היום בחצר, מאבדים את הצפון, גננות שלא יודעות להעביר מפגש
והילדים שבאו מבתים משקיעים הצליחו והתפתחו אלו שפשוט היו מאחור
אני אתן לך דוגמא הבנות של גיסי. ילדות בלתי מושקעות בעליל עם איחור בשפה
לא מתפתחות ולא כלום והן בגן מגיל שלושה חודשים
נכון, יש הורים שלא יודעים ללמד לאכול ויש הורים שכן
כל אחד יודע מה הוא יכול לעשות
הורה שלא רוצה שישלח לגן
אבל הורה שרוצה למה לרפות את ידיו ולהגיד לו שנגרם לילד עוול ושלא תהיה לו סבלנות לזה?
רק דבר אחרון אני עובדת בחינוך המיוחד והמחקר הכי גדול של השנים האחרונת אומר
שהילדים שמתקדמים הכי הרבה אלו הילדים שמטופלים בבית וככה התלמידים שלי חד וחלק
טלי לא כתבה שאין לה סבלנות
היא כתבה שהיא משקיעה בליעד ורואים תוצאות
שהיא בדקה מסגרות והיא לא מצאה משהו לרוחה
שהיא כן מודעת לצורך בחברה ואיך אפשר לעשות את זה בלי גן
רוצה להגיד לי שליעד פחות מפותח מילד אחר? לא קונה את זה מבטיחה לך שליעד יכנס לגן הוא יהיה המוביל

גולי,את ספציפית מידי כנראה למקרה שהיה קרוב אלייך...
זה ברור שלפני ששולחעם לגן,בודקים ומבברים ואני אפילו הייתי מפציעה באמצע היום בכל מיני תירוצים..
אבל אנחנו מדברים על גן נורמלי,גננת נורמלית שמעבירה מפגש בוקר כמו שצריך,שהילדים בחצר לא יותר מחצי שעה-40 דקות..
אז אני יאמר לך עוד דבר שלבת שלי יש מוגבלות בשמיעה עקב ניתוח שהיא צריכ לעבור,וכשאני באה איתה לביקורות בבתי החולים הרופאים פשוט נ ד ה מ י ם מאיך שהילדה מדברת ואיזה אוצר מילים יש לה,וכל זה בזכות הגננת המסורה (!!!) שזכינו בה שלא התייאשה והיתה אומרת משפט שוב ושוב והיתה צועקת את המפגש כדי שגם הבת שלי תשמע,ואם היא היום פורחת וכל כך אהובה בחברה זה רק בזכות אותה גננת...
את רואה,הבאתי לך דוגמא הפוכה!!
"אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא..."

מצטערת על הפיספוסים בכתיבה
"אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא..."

אני לצערי לא מדברת על הכרות ספצפית
אלא על הכרות טובה מאד עם המערכת
הגן היחיד שאני יכולה להגיד לך שזו חוויה להיות בו זה הגן הדמוקרטי בתל אביב
כל היתר ואני מכירה הרבה, וגנים שנחשבים לטובים מאד ממש לא משהו להתפאר בו
אבל זאת דעתי וזאת דעתך
ולא נראה לי שמישהי תשנה את דעתה כאן
אני שמחה מאד שהילדה שלך במקום שטוב לה והיא מתקדמת

rotem631 - אני לא מסכימה עם ההודעה השניה שלך לגבי השהות בבית מבחינת מה שכתבת לגבי חינוך, הקניית הרגלים ומשמעת.
מפיך זה נשמע (ותקני אותי אם אני טועה) כאילו הגן הוא זה שמספק לילד את החינוך והמשמעת הדרושים לו.
בעיניי זה לא נכון בכלל, מספיק לפתוח עיתון או לגלוש קצת באינטרנט כדי לראות כמה דברים מזעזעים ונוראיים קורים במסגרות של גנים ובתי ספר, אז על פניו אפשר היה להאשים מיידית את המסגרת החינוכית בגן שקרה בו המקרה, לא? שהרי אם דבר כזה קרה בגן כנראה שמישהו שם לא עשה את עבודתו כראוי, נכון?
אבל אז פתאום כולם נזכרים ומזדעקים שיש תקדים להתנהגות בגן והיא ההתנהגות בבית.
ככה שאפילו אם הילד הולך לגן מגיל 3 חודשים ואוכל לפי זמנים והולך לישון כשכולם הולכים לישון וממשיך לעשות כמו כולם - כל עוד הוא לא מגיע מבית שמחנכים בו ומציבים גבולות ומשמעת - שום גן לא יעזור לו.

בסך הכל חייבת להיות מעורבות הורית גדולה בין אם הילד הולך לגן מגיל צעיר ובין אם לא.
אם הורה בוחר שלא לשלוח את הילד שלו לגן הוא בהחלט צריך להבין שעליו תהיה מוטלת האחריות להוות לילד דוגמא ולהקפיד על מסגרת הולמת בשבילו מבחינת חינוך ומשמעת שכוללת גם מפגשים חברתיים עם ילדים בגילו.
זה לא בלתי אפשרי וזה לא פחות טוב מלהיות בגן או במשפחתון זה פשוט עבודה מאומצת יותר בשביל ההורה.

וווואווו בנות!!
חחח מה זה ? חצי שעה אני לא פה וכל כך הרבה תגובות

יוליה..
בתוך.מה שכתבת גם ענית לעצמך תשובה..
תראו..גם את וגם גולי מדברות באופן ספציפי..בוא נלך בצורה ספציפית,כמה גנים ומשפחתונים יש בארץ?!אלפים,בכמה מהם שמעת על מקרים חריגים?!אולי כמה..
לכן זה ברור שאמא לא תשלח את הילד ותסתום לעצמה את העיניים בתואנה שהיא שלחה לגן.לא!!!האחריות שלנו כהורים היא להשגיח על הילדים כשהם איתנו,ופי כמה וכמה כשהם לא איתנו..
לדעתי,וזה מה שאני עושה כדי להישאר תמיד ערנית,זה מתקשרת כל יום- יומיים לגן לשאול איך הילדה,מפתיעה מידי פעם בתירוצים מטומטמים (לא שזה איכפת לי..) וכן,אני גם מדובבת את הילדה ושואלת מה עשיתם בגן?הגננת היתה איתכם בחצר?מי שלא מתנהג יפה מה הגננת עושה לו?
ותסכימו איתי שלפחות במדינה שלנו דבר אחד טוב יש וזה הפיקוח של משרד החינוך שאני במו עיני ראיתי כמה פעמים את המפקחת נכנסת ומעירה על דברים.
אז אל תבואו לי עם כל מיני מקרים חריגים וכל מיני גנים ללא פיקוח ו/או הורים בלתי עירניים..
"אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא..."

רותם על מה את מדברת????
את יודעת כמה מדורי גהנום צריך לעבור שהמפקחת תגיע??
איזו מפקחת נכנסה לגן של הבת שלך ולמה?
ובדרך כלל היא שולחת איזו עוזרת שלה
אני לא מדברת על מקרה ספציפי
אני מכירה את מערכת החינוך ומכירה טוב מאד את הפיקוח
וזה רחוק שנות אור ממה שאת מתארת
ואת לצערי לא מודעת לעובדה איזה גננות יש ואיזה מורות
ואיזה בתי ספר יש
מקרים חריגים? ממש לא. מקרים שאני נתקלת בהם כבר שנים
גנים ללא פיקוח? אני מדברת על גני עירייה באזורים הכי טובים בארץ!

וטלי..אולי נכנסת למעון דפוק מה אני יגיד לך..
בואי תראי מזה מעונות (שעליהם אני מדברת ) איזה טיפו איזה משחקים,יש ריתמיקה,חדר ג'ימבורי..
זה נקרא מעון ואולי המעון שאת ראית זה כמה שהחליטו לעשות בייביסיטר ולכן התרשמת בצורה כל כך שלילית..

בכל מקרה זה התפצח לדיון שלא שאלת בכלל אם מעון/לא מעון אלא על רעיונות..
אז אני יענה מה שעולה לי..
אני הייתי משקיע מאוד בקטע של תחושות ומרקמים..
כמו:ברבצק,חול,צבעי ידיים,מים וכו..
הייתי מציעה לך לעשות פעם ביום משהו מעניין אחד בתחום של יצירה
ויש גם משחקים ממש מפתחים כמו "המפתח להתפתחות" וכו...
"אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא..."

רותם הלכתי לראות מעונות של העירייה;-)
כי אין לנו כרגע כסף לפרטי לצערי..ותודה על הרעיונות - מעולים! :)

גולי הבת שלי במעון שתחת הפיקוח של התמת,ויש להם מפקחת מאוד מחמירה שבאה פעם בחודש לכל היותר שלא שמה שם על אף אחד ואני הייתי נוכחת פעם כשהיא צעקה על עובדת שנתנה לילדים חרוזים או על מישהי שהלכה כמה צעדים עם קומקום רותח ביד...
אין לי מושג איפה את עובדת ולמה יש לכם כאלה מחדלים שם..אותי ממש ממש לא מעניין מה קורה במקומות שאין בהם פיקוח ואף אחד לא עושה עם זה כלום..
דווקא נכסתי לבדוק הרבה מקומות שהיו דווקא ניראים ממש תחת פיקוח...
"אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא..."

תשמעו.. אני גם הלכתי לפעוטון שנמצא תחת פיקוח משר"ד התמ"ת - של נעמת.
הלכתי לכמה כאלה.. ולקחתי איתי לעזר את גיסתי שהיא גנתת מוסמכת..
אין ספק שיש פיקוח, שהאוכל נקי, שהמקום עצמו נקי והכל נראה די מתקתק שם.
אבל.. עדיין.. אני מהבחינה שלי יודעת שאני כן אהיה מסוגלת להיות איתו בבית עד גיל שנתיים עם כל המאמץ והקושי הגדול שכולכן מדברות עליו - זה ידוע לי היטב.
אבל אני כן מוכנה לעשות את הוויתור הזה.. כי הילד שלי זה ממש ילד של אהבה! הוא צריך המון המון המון אהבה ואם לא - הוא נובל..
אני מאמינה שכשהוא יגדל הוא כן יוכל להיות במעון עם עוד 20 ילדים יחד איתו ותחת השגחה של 4 מטפלות אבל לא עכשיו... הוא עדיין צריך את הביחד הזה שלי ושלו.
לפי דעתי וכנגד מה שרובכן אמרתן אם אני אשלח את הילד הזה ספציפית למעון כרגע - זה יעשה לו עוול

טלי מאמוש אני מאוד מכבדת את הרצון שלך להיות עם ליעד בבית,ובטוחה שעם כזה כוח רצון הוא יתפתח על הצד הטוב ביותר..
אני רק התווכחתי על העובדה שכן יש מעונות מסודרים ונקיים עם אוירה טובה ומטפלות מסורות..עובדה שגם את אמרת שראית!זה שהחלטת לא לשלוח?!זאת כבר החלטה שלך אבל זה לא אומר שאין...

אהה ועוד משהו..
בקשר למשחקים צריך לשלב מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה
מוטוריקה גסה=הייתי קונה את המשחק שצריך לדפוק בפטיש או להכניס צורות וכל מה שבסגנון
ומוטוריקה עדינה=לנסות להשחיל חרוזים (גדולים,ורק תחת פיקוח),לבנות מגדל וכו
"אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא..."

אין ספק מאמי אני בטוחה שיש מלא שהם מעולללייםם!
גם זה שהייתי בו היום היה בסדר גמור האמת לא היה איזשהו משהו שיכלתי להצביע ולהגיד - זה לא מוצא חן בעיניי. הכל היה נקי ומסודר והיה ריח טוב כזה ולא ריח של גן (אתן מבינות למה אני מתכוונת חח)
גם נכנסתי למטבח והמטבח היה נראה נקי והילדים היו נראים שטוב להם והכל..
אני בטוחה שכל אמא הייתה בכיף מכניסה למעון כזה

אז תרשמו לחוג
ככה תכירו הכי טוב, תזכו לזמן איכות וזה יתרום לליעד

גולי חלילה לא אמרתי שילד שנשאר בבית הוא ילד לא מפותח או שליעד כזה חלילה
ואני מאוד מכבדת את ההחלטה של טלי
אבל אולי הגנים שאת מכירה ונתקלת בהם הם כאלה לזרוק ילדים בחצר שעתיים וחצי זה נורא בעיני
וכן צר לי להגיד אבל פעוטונים של וצו ונעמת למרות שהם בפקוח אני את הילדים שלי לא היתי מכניסה לשם כי שם באמת אין השקעה בגיל של הקטנים
אבל יש גם גנים טובים שמאוד משקיעים בילדים ונותנים הכל מהכל
וחלילה שוב לא אמרתי שלטלי אין סבלנות אבל כן כשאת בבית את עסוקה בעוד דברים ורוצה להספיק הכל ולדעתי מגיל שנה הילד צריך חברה והרגלים מסודרים שלפעמים מתפספסים בבית גם כשאת האמא הכי משקיעה בעולם

אלין את יכולה להיות גאה עד הגג בעצמך
כי את באמת באמת יוצאת דופן
גם כגננת וגם כאמא

לא הייתי פה כמה שעות אבל חשוב לי להוסיף תגובה למה שנאמר מקודם.
רותם, אני חושבת שאת לא הבנת את הנקודה שלי.
הדוגמא של הגנים שקורות בהם תקלות לא היתה בשביל להראות שהגנים שקורים בהם מקרים מעידים משהו רע על כל הגנים באשר הם אלא דווקא כדי לחדד משהו אחר לגמרי, שבניגוד למה שאת אמרת - הכל מתחיל מהחינוך בבית.
כך שהטענה שלך שאי אפשר להשוות בין חינוך של ילד שהלך לגן בגיל 3 פעם ראשונה לבין ילד שהלך לפני, לא נכונה בעיניי כי החינוך אמור להיות טוב בראש ובראשונה בבית ובלי שום קשר למתי הילד הלך לגן.
זה מה שרציתי להבהיר.

אין ספק שיש גנים ומשפחתונים מעולים - מעולם לא טענתי כנגדם, בסך הכל ניסיתי להבהיר ששתי האפשרויות טובות - גם לגדל ילד בבית וגם לשלוח את הילד לגן ולכל אחת מהן יש את היתרונות והחסרונות שלה.

טלי מאמי שליייייי אני מאוד תומכת בהחלטה שלך
לפי שעתי תינוק צריך להיות עם אמא שלו ולא עם מישהו אחר ולהתחרות על תשומת לב בגן. נכון שחשוב אינטרקציה עם ילדים אחרים אבל את זה אפשר לעשות גם לא בגן וגם בחוגים כמו שגולי אמרה.

אני מאווווווווווווווד מסכימה עם גולי.
הלוואי שיכולתי לא להכניס את אופק לגן, אני שבורה מזה פשוט בקרשים!!!!
אמנם עוד לא רשמתי אותה ואני חייבת כי אין לנו כסף ואני חייבת לעבוד אבל אני שבורה נפשית מהמחשבה.

איך אני ידע שמטפלים בה טוב? שמחליפים לה בזמן? שלא מנגבים לה את האף בטישו שניגבו לעוד ילד?? ששמים לב שהיא באמת אוכלת?

אני כ"כ מבועתת מהמחשבה שבא לי לבכות.

בכל מקרה כשהיא תהיה בגן היא תהיה רק עד 13:00 ולא מעניין אותי אם אני אצטרך להצטמצם בטירוף

טלי את אמא מדהימההההההה!!! וחבל שאת גרה כ"כ רחוק ממני

קראתי ממש ברפרוף כי כתבתן המון

טלי זה בדיוק העניין כי גם אני לא מכירה הרבה אימהות עם ילדים בגיל של רז ככה שהיה לי מאוד קשה!
כל יום הייתי מחפשת מה לעשות עם עצמי, ואיתה.. ואצלנו אין כמעט מקומות לתינוקות קטנים ככה ששנה נקברתי בבית וגם לילדה לא היתה העשרה בשמיים ממני.. שיחקתי איתה והשתוללתי איתה אבל כמה אפשר לעשות אותו הדבר?!

בננות
גם אני בדוק בדקתי כמה משפחתונים וגניים פרטים
והאמת אני בטוחה שהם יתפתחו בגן הרבה יותר מהר מבבית
אבל מה אני אעשה אין לי אומץ
ובעלי בכלל ביום שידע שילכו לגן והם לא איתנו הוא נראה לי יתמוטט :)
לא מסוגלים פשוט לאאאאא
והאמת שזה לא בהכרח טוב אני גם בעד מסגרת
אפילו חצי יום בגן זה טוב
אבל אנחנו לא מוכנים נפשית!!

בכל מקרה בבית יש להם סדר יום מסודר מאוד
וחוץ מזה אנחנו משתדלים להיות לפחות פעמיים בשבוע בגימבורי אפילו יותר
יש לי 3 ברות ילדות שלי ממש טובות שלכולן יש תינוקות בבית והן באות אליי המון
הבית שלי כבר ניראה כמו גימבורי
התאומים שלי מאוד תמיד מעסיקים את עצמם !! ויש להם פעילו מאווווד מגוונת
שאני עושה איתם בבית

"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"

אני באהבה גדולה ובסבלנות עשיתי את הכל בשביל נעמה שנה וחצי.

מה ששבר אותי,שגם אני גרתי בשכונה,דומה מאוד בהרכב-האנושי,כמו במקום-מגוריה של טלי

טלי לא מתחבר לי דבר אחד אין לך כסף למעון פרטי אבל יש לך אפשרות להישאר בבית ולא לעבוד?
תסלחי לי חמודה אבל כל הזמן את כותבת פה הודעות שרע לך ואת לא יוצאת ולא מבלה והילד לא יורד מהידיים וכל היום את רק סביבו והוא רק סביבך

וזאת סביבה לא בריאה - לא לך ולא לו

הוא צריך מסגרת וחברה בת גילו ואת צריכה מסגרת וחברה בת גילך

כולנו גדלנו במעונות וגדלנו בסדר גמור
אם את מחפשת שלמות זה לא יבוא גם בעוד שנתיים

אותי לא מעניין המחקרים הנטענים ועוד לא הראו לי אפילו אחד - אני מאמינה שכל מקרה לגופו

מסכנה טלי חפרנו בשרשור שלה

סיון

אני עם כל מילה עם סיון...
את חייבת לצאת לעבוד כי אפשר להיתחרפן בבית זה באמת מתסכל.. עם כל האהבה
שלי לנועה בגיל 5.5 חודשים עפתי לעבודה, כמובן שנועה הייתה עם מטפלת שסמכתי עליה במליון אחוז!
לדעתי את צריכה לראות גנים פרטיים ובמקביל לחפש עבודה, כי אני גם לא אהבתי את הגנים של ויצ״ו לא יודעת למה אפילו שמיליון
אנשים יגידו שויצ״ו הכי טוב...

זה מאוד מתסכל לשבת בבית וכל יום אותו הדבר, את צריכה לקום בבוקר ולדעת שיש לך לאן להיתלבש להיתאפר ולצאת, ולליעד
יש מסגרת וגיל שנה זה גיל מעולה!

טלי אני בעד

אני מאוד מסכימה עם מה שנופר אומרת,
תראי ברור שהכי כיף להיות עם הילד בבית, ככה יש לך שליטה על הכול, על מה שהוא מכניס לפה ועם מי ואיך ועם מה הוא משחק... אבל אני חושבת שבשביל אמא ובשביל הילד צריך קצת לשחרר
ואם לא לשחרר לגמרי אז לפחות קצת כלומר לשים במסגרת חצי יום עד 1 זה יעשה טוב גם לך וגם לילד

     

אני לא תמיד מגיבה להודעות, אבל פה אני חייבת להגיב. טלי, ממש לא מסכימה איתך על המשפט, שלא מחליפים לילד בזמן, או שהוא צריך להתחלק בתשומת לב עם ילדים אחרים בגן. אז על חלק ראשון אני אגיד לך, כן מחליפים בזמן, ילד לא אוהב להיות רטוב ובגיל הזה הוא עדיין לא מדבר אלא בוכה או צורח מחיטול רטוב ואף גננת או סייעת לא תהנה לשמוע את הצרחות שלו אז ככה שאין מצב שילד ישאר רטוב, לגבי חלק השני, לגבי תשומת לב, אז כן הוא צריך ללמוד להתחלק גם בתשומת לב בדיוק כמו להתחלק בצעצועים, זה ממש לא "בריא" לקבל את כול התשומת לב רק לעצמו, זה חלק מהתפתחות שלו. היום הוא ילד יחיד שלך ומה יהיה כשיהיו לך עוד ילדים, יהיה בככל לא פשוט, לכן כמו שבנות כתבו זה גיל מעולה להכניס למסגרת. אז נכון שקצת קשה מהתחלה גם לו וגם לך אבל התועלת שאתם מקבלים, גם את וגם ילד שפורח לך בגן שווים את הקושי ההתחלתי.
בהצלחה בכול החלטה

אני אתיחס לשאלה שלך ... אני לא יודעת באיזה איזור את גרה , אבל אני יכולה להגיד שגם אני גרתי באיזור פלצני ביותר , וגם אני ממש ביישנית בקושי יכולתי לפתוח את הפה שלי ,אבל שתדעי לך ילדים עוים לנו את העבודה יופי , פשוט הולכים לגינה משחררים את הילד שלך לערמה של ילדים שיש שם עם המטלפות שתמיד בגינה והם כבר עושים לבד את העבודה חחח

מאיה אל תקחי רק מה שנוח לך ותהפכי את זה לציניות עוקצנית

הפורום הזה מיועד לתלונות כמו לעדכונים משמחים
הוא מיועד לכל סוג של שיתוף שרק רוצים

אבל כשאת משתפת צפי לביקורות גם שונות וגם שלא תואמות את רצונך

אם טלי מתלוננת שרע לה המקום שהיא נמצאת בו בחיים שהיא מרגישה שהיא מאבדת את עצמה שכל היום סובב סביב הילד ואין לה יותר את הזמן שלה
ואז היא כותבת החלטתי בסוף שאני אשאר איתו בבית....
הגיוני שנבוא ונגיד לה שזאת בחירה שגויה עקב התלונות שלה ועקב המצב הנפשי הלא בריא שהיא נמצאת בו בזמן האחרון.
היא כתבה את זה היא שיתפה זה לא המצאות שלי - ואולי זה טוב שבנות בו לוקחות ללב וזוכרות את מצבה של כל אחת דווקא כדי לתת ייעוץ אמיתי ולא מתחנחן בעת הצורך.
אני יודעת שכשאני פותחת שרשור כלשהו אני רוצה תגובות אמיתיות וכנות של כולן.

אני יודעת שאם זה היה תלוי בי הייתי נשארת עם נועם בבית עד גיל שנה שנה וחצי - אבל לי זה טוב אני נהנית מזה - אני יוצאת מטיילת ישנה מבשלת ואפילו היו לי חיי חברה מאוד ערים בתקופה שהייתי בבית.
אבל לא יכולתי לצערי להמשיך עם זה

בגלל זה אמרתי שמחקרים לא מעניינים אותי כי בסופו של דבר כל מקרה לגופו

סיון , אני לא מבינה את העמדה המתגוננת שלך , כפי שרשמתי לטלי אין דרך נכונה או לא נכונה לחנך את הילדים , לכן כשאת נותנת ביקורת היא מגיעה מנקודת מבט שלך והנסיון שלך עם הילדים שלך ... גם אם היא נראת לך שהיא הכי כנה ואמיתית ובא לטובת טלי .
ולגבי צורת כתיבה שלי , לא היה כאן שום ציניות עוקצנית לגבי אף אחת . זה נכתב עליי ועל הילד שלי ומה שאני הייתי עושה איתו (שוב מה שהיה נכון לי והנסיון שלי ורק לפי זה אני יכולה לתת המלצה לפיתוח קישורים חברתיים בגיל הזה ) בדיוק כך הייתי עושה ... מילה במילה! משחררת את הילד שלי בגינה בשעות הבוקר ואם הוא היה זוחל במקרה לאיזה מחצלת עם ילד באותו גיל מה טוב, קצת ליקוקים הדדים של צעצועים ומבטים מצחיקים וזחילה חזרה לאמא ... ואין כאן שם התחנחנות בתגובה שלי . אני באמת חושבת מי אני שתגיד לה מה נון ומה לא נכון בשבילה ... היא חיה את החיים שלה ולא אני .